|
אני ואת, שנינו שווים, חיים בדור מזוין - ממש גן של
חטאים.
מקווה שתביני, ואל תעזביני - את המלאך שלי.
איך הגעת שלובה עם חורף עם חיוך בין שתי עינייך, ממש
קרן אור..
כמו הצבע של הקשת, כמו פרדס אחרי הגשם - מילה שלך
וסוף למלחמות.
אבל לא, זה לא יהיה השיר שלנו...
ולא תדעי מה עבר עליי, כששוב הגשם הראשון ניגן שירו
על החלון..
כשבחוץ רק אור הירח האיר..
ואני לא דאגתי, ידעתי שאת חושבת עליי -
אבל מה כל זה שווה אם את שוכבת עם כולם?
תמיד תהיתי, מה זה להיות בך מאוהב?
ועכשיו אני יודע שכמוני יש עוד מיליארד שתוהים, ואף
טועים בכל נושא האהבה.
הרגשה של אבדון.. כאילו גשם כבד עומד ליפול..
ואני חושב, אולי.. אני אוהב אותך יותר מידי..
אבל רציתי שתדעי, שאני עובר תקופה קשה שרק תכביד
עלייך..
וכשתתעוררי לא תראי אותי.. באמת שמצטער על המכתב..
אבל גם רומיאו ויוליה היו נפרדים, אם הם לא היו
מתים..
ואם כבר מתים - עדיף למות בסתיו.
זה קרה בסתיו, שנת 85'
יפה וצעיר, בעיניי בערה אש
הכרתי אותה, נערה יפת עיניים,
שהייתה אז ילדה, קטנה ממני בשנתיים
|
צועק לרוח בחוזקה תקחי אותי איתך
הכל מסתובב, מתחיל לראות כפול
|
אי שם בארץ רחוקה חיה לה נסיכה יפהפייה
בעלת אופי מיוחד ואפילו חכמה
ולא רחוק ממנה התגורר נסיך עצוב
שכל היום כתב שירים ושר את הכתוב
|
סתם נווד רומנטי שמאמין באהבה
|
|
|
יוהן...
אנחנו
מתגעגעים...
-ג'וני מספיד את
י.ס באך |
|
