|
 Ask me no questions, I will tell you no lies. |
עולה בראש במן פלאשבק מוזר אחד המשפטים של המרצה שלי
מהאוניברסיטה.
"החיים שלך, יואב, זה סתם בזבוז של חמצן."
|
הוריך הביאו את אלבום התמונות והתחלנו לעבור עליו.
דף דף, זכרון זכרון, דמעה דמעה.
|
כשאין על מה לכתוב
אני כותב אותך
|
אהובתי, יקירתי, נשמתי,
עולמי, תקוותי, נחמתי
|
תני לי לעלות
על קצות האצבעות ביערך.
למצוא עלים ולקרב לפנים,
להרגיש יתמות כתענוג.
|
שניים הגיעו,
(גלגי הרכבת
הבריחו את השינה)
|
עכשיו אני אבכה לכרית בלילות ללא שינה, אנשוך את השפה כשאסתכל
איך היא מדברת עם אחרים, אשיר שירים תחת החלון, אשים זרי פרחים
על סף הדלת
|
על כל השאלות
אני עונה בכנות;
שחיינו הם משחק
ומי אשם בכך
שנכנסתי למשחק הזה
קצת יותר מדי.
|
השייט יתחיל לאט ובטוח
הגלים יהיו שקטים
והמים מרגיעים.
|
מעגל ענק נסגר עבורי,
מעגל הבמה.
ומסכה חסרת הפנים
עדיין על פניי.
|
להבה של עצבות
שורקת מתחת לרגליים.
עלים יבשים,
מלקטת ומזיזה.
|
תודה לך
מהלב ומהנשמה,
על כך שבלי להכיר אותי
את כל כך אוהבת.
|
ועכשיו הבדידות הגיעה
לקחת את מקומך.
אני עוצם עיניי
ורואה את פנייך.
|
כל עוד אני חיה אהיה איתך,
הנפש והדם לא נפרדים.
כל עוד אני חיה אהיה איתך,
אהבה ומוות תמיד ביחד.
|
ובעינייך, עצב שלא מן העולם הזה.
את ציפור חזקה,
אבל חבל לי עלייך.
|
אלוהים, על מה אתה מעניש?
בשביל מה, אפילו אם זה בחלום
אתה ממית אותי?
|
להתראות ארץ רחוקה,
היכן שלא הייתי מעולם.
תקחי כינור,
נגני לי מנגינת פרידה.
|
ולאחר המוות
לא אמצא את שלוותי.
עבור לילה בין זרועותיך
לשטן אמכור את נשמתי.
|
שם פגשתי אותך. אמרת לי שנועדנו להיות יחד, ושאתה אוהב אותי.
האמנתי לך. שיקרת לי.
|
לעבור את היום,
איכשהו,
לתהות למה,
לא להבין ועדיין להמשיך.
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
שני ילדים
ושניצל נכנסים
לחנות ממתקים
ומתחילים לגנוב
מכאן ומשם.
לפתע, נכנס שוטר
ושואל את הילד
הראשון:
"ילד, למה אתה
גונב?"
-
"אני? אני לא
גונב, אני
מתכוון לקנות את
זה".
-
"טוב. ואתה,
ילד, למה אתה
גונב?"
-
"אני? אני לא
גונב, אני
מתכוון לשלם על
זה"
-
"אה, טוב. ואתה,
שניצל, למה
אתה גונב?"
-
"אני? אני לא
גונב. אני
שניצל."
- השניצל - |
|
