|
מומלצים:
אי שפיות זמנית, ים של אהבה, עצים שותקים, שאריות
נפשי, בריכת המתאבדים, ריצה לילית, אלים של יוונים.
אשמח לקבל תגובות.
אז כרגיל הסתכלנו על השמיים, והיה מאוד מאוחר בלילה. מידיי פעם
שיחררת פיהוק ואמרת כמה את עייפה וכמה היה לך יום ארוך.
'נגה' לא הופיע באותו ערב. חשבת שזה מוזר וחיכית לו שיופיע.
כנראה שהוא היה ממש עייף באותו לילה, או שנגמרו לו הסוללות.
|
מאז ומתמיד היא עמדה שם, הבריכה הזאת.
מאז שיובל זכרה את עצמה היא ראתה אנשים הולכים לכיוון הבריכה
הזאת, אנשים עם פנים עצובים, מדוכאים.
|
היה לה קר והיא רעדה. לא היה שם איש ששם לב לכך. כולם היו
עסוקים בשלהם. היא הלכה במהירות בדרכה הביתה. לא הסתכלה לשום
מקום.
|
כולם הקיפו אותה עכשיו. היא הרגישה שהיא נחנקת. היא התחילה
להשתעל, לעשות סימנים עם הידיים, שיעזבו אותה, שיניחו לה. אולי
בעצם רצתה שיעזרו לה.
|
נצרי את נשקך
המנעי מלירות פן יפגע
משיכת ידך תצילך
ארס שחור בך יגע
|
רצונך הנכסף יתגשם
ייוולד התינוק ללא שם
קטן ערמומי וצורח
מתחמק מידך ובורח
|
גם למטה להבות
מסתירות שאריות אהבה
קשורות בשקיות מפוזרות
על אדמה חרוכה.
|
ומה לעשות
שאנשים מסביבי חושבים אחרת
שחושבים שאהבה היא לנצח
מאמינים בקסמים וניסים
באלים של יוונים
וחצים של אלוהים.
|
במחיאות כפיים סוערות
הם נכנסו אל החיים
הרבה יזע ודמעות
ילוו אותם כל השנים
|
קללה עמדה בפתח ביתה
לך לא תהיה לעולם חברה
כך היא אמרה
לעולם את תהיי רווקה
|
זכרונות בצבע מתקלף
תחיה היום, מחר זה יתחלף
רגע פה, שניה כבר לא תהיה
ורק אתה תשאר ותבהה
|
הם גדולים לא בהרבה
וכבר מקבלים רובה
ואתה לא כמו כולם אם אתה לא שם
אתה ברשימה נרשם
|
מפחדת שזה ייגמר
החלום לא מוותר
את הסוף שומר
לעצמו ולא יותר
|
נוטפי טיפות דם
ירקדו הצלילים לראשם
האשמה המתגנבת באישון הליל
מתדפקת על ראשינו כארס גדל
|
אז למה את בוכה?
אז למה את כבויה?
את יכולה לצאת מהבועה
את יכולה לפרוץ את החומה
|
מזדחל אל ליבי
כילד רך בשנים
אל מיטת הוריו
בלילה נטול שינה
|
והיא אנסה לעצמה את הנפש
מחקה מעצמה את הרגש
וכולם עומדים סביבה
צורחים, בוכים על המכה.
|
מחר הגשר יסודר
תרגישי נהדר
הכל יחזור להיות שלם
הלב האחרון שישלם
|
שוכבת, עינייה פקוחות
ידיה לרווחה מושטות
והדמות שמולה האוחזת במושכות
שואבת את כל הכוחות.
|
יחכה ליום אחר שם יפרח
ימשיך לגדול רק משום שמוכרח
מים יתנפצו על אדמה יבשה
כל כך צמאה ולא מרגישה
|
מדרגות השנאה מובילות
את מוזמנת לעלות
בסוף בצד ימין
יש מי שמאמין
|
היי לי לחברה -
הגישי את כתפך ואשען עליה
בעת צרה אבכה לתוכה
דמעות דם חנוקות
|
בעורקי עוברות שאריות נפשי
חוות מצב מוזר, מצב רגשי
צורחות עצמן לדעת
רק שמישהו יעיז לגעת
|
עומד על קצה הלשון ולא רוצה לצאת
חוזר אחורה, אל הדמעה שלא יוצאת
שתי עינייך מספרות את הסיפור
במבט אחד מטויח באיפור
|
כתמי כישלון אכזר
על עלים צהובים
הזמן להם לא עזר
הם הולכים ומתרבים
|
המוזיקה ברקע
השקר באוזניים
הנפשות שוב מתחבאות
הן לא רוצות להראות
|
מרגישה את הכוח
מרגישה את העוצמה
מרגישה חזק
את הנפילה
|
הרגשת פעם דקה?
איך היא עוברת ומה אפשר להספיק בה?
לא שמים לב לזה, אבל דקה זה הרבה מאוד זמן. אפשר להספיק המון
בשישים השניות האלו.
|
מושיטה יד ומחזירה אותה בחזרה. לא יכולה.
|
אך בזמן המועט שיוותר לי אעוף איתך למקומות אחרים, שאף לא אחת
מאתנו ראתה מעודה. ושתינו ננצור את רגעינו האחרונים לעד, ורק
השמיים יפתחו את הנצורים בלבך.
|
קרני השמש העולות ראשונות, מזכירות לי שיום חדש התחיל.
גם השרירים הכואבים מישיבה ממושכת באותה התנוחה מזכירים לי
שהלכת לפני שעות רבות וכדאי להזיז אותם קצת לפני שיאבדו את
התחושה לגמרי.
|
היא הבינה שהרבה אנשים שמכירים אותך זה לא בהכרח טוב. היא
הבינה שכל החברות הזאת מזוייפת. עוד מעט, זאת היתה מילת המפתח
שלהם.
|
זה היה לפני שנה, כששרה נפטרה. נעמה הציעה לה לרוץ איתה, וזה
היה יומיים אחרי תחילת השבעה של שרה. והיא הסכימה, כי היא אף
פעם לא האמינה באלוהים, ובטקסים הטפשיים האלו.
|
בשעה זאת לא תראי מכונית באזור זה. המסתובבים שם הם בעיקר
הנערים בגיל תיכון שמחפשים תעסוקה בשעות שבהן לא הצליחו להרדם,
או למצוא עיסוק כלשהו בביתם.
|
לשטוף ידיים,
לפני שמנגבים את הפנים,
מכל השקרים
שסיפרת עם השנים.
|
אל הארכיון האישי (22 יצירות מאורכבות)
|
|
שאלה:
כמה חתולים צריך
בשביל להחליף
נורה?
תשובה:0, חתולים
הם חמודים מדי
בשביל לעשות
עבודות שחורות. |
|
