|
את שוב לובשת חולצה כחולה, כששאלת לא עניתי.
בעיניך הכל יפה, לא ביקשת, פשוט עשיתי.
רצתי פעם יותר מהר, עכשיו פתאום את עוקפת.
כששאלת אתוי אם נסתדר, לא ראית שאת תוקפת.
|
מותר לך לוותר, מי אמר שזה מרוץ?
את לא חייבת לרוץ, את יכולה לנוח.
אני יכול להסתדר, גם עם קשה קצת,
רק תישלחי מבט... אני כבר אבין.
|
|
|
חבריי, בסופו של
דבר- למרות
ההבדלים הניכרים
בתזות
התאולוגיות- הרי
כולנו מאמינים
באותו בועז
חרגול לשנון
ולמלאך |
|
