|
בלילות האחרים היית נשכבת בשתיקה. מסובבת את גבך.
גבך היה חומה. אני תייר בין מגדלייך.
מחפש בהתנשפות סמטה שקטה, לנוח תחת צל עצייך.
|
ובדיוק כשחשבתי
אשה בגילך לא צריכה לצום כבר
מילותייך מתבלבלות אחת בשנייה
קולך רועד ונוטה ליפול;
|
כשאני מוריד, הכל נהיה קצת מפוזר:
הצורות פחות חדות.
הגבולות פחות ברורים.
הצבעים מתערבבים.
|
והלאה הלאה מעבר להרי האשליה
מעבר להולוגרמות הנדמות אמיתיות
הלאה הלאה מעבר לענני המחוות
מעבר לרעמים והברקים של הדרמות הקטנות
למשחקי האור וצל של המדבריות
|
כמו טלפון נייד שמתחבר אל החשמל
זקן מתיישב על ספסל
ונטען געגועים.
|
יש משהו שם: אני חוזר ומקלף את הגלד.
חוזר ומגרד
חוזר ומגרד
נובר וחופר ומחטט וחוזר
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
סלוגנים לא
חתומים
כמוהם כילדים
שאביהם מסרב
להכיר בהם.
אפרוח ורוד,
מקפיד לחתום
תמיד על
סלוגניו,
ובמקביל להתעלם
מילדיו שלו, כי
למי יש כוח לשלם
מזונות. |
|
