[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 holden.

אל היוצרים המוערכים על ידי ע. א. נשר
לפעמים אני מקווה שמונית שירות קו 5
תקח אותי מכאן הלאה למקום אחר מזה.


מישהו מספר לך ביציאה מהמועדון על חיים אחרים
על נשיקות שדרכן אפשר להעביר חלק מהנשמה
והמסך מהבהב על החלום הזה כי בסופו של דבר
הכל מועבר בכבל אנלוגי
גם כשאתה שוכב עליה ועומד לגמור
גם כשהיא נושכת את השפתיים ואת האצבעות שמלאות
בדבש כדי להמתיק את שפת הגוף הלא ברורה.




















בואי איתי כדי לקחת את הנרקוטיקה החדשה
לגנוב חלומות מילדים ולהוציא עשן על פנים של זרים
כי מה זאת שעה מבלי להעביר דם או רוק או להעמיד
איברי גוף
כדי להכנע, כדי להשבע, כדי לזקוף לזכות


















בחלום מריה קוראת לי לחזור למיטה
והאבק שנוצר מהאנרציה של תנועותי
ממלא את החדר ומרחיק אותה הלאה
למפלס הבאה של התת מודע
ואני קם ורוצה לכתוב משהו
שיהרוס לכם את היום
שתקראו אותו
משהו שיחרבן לכם את החופשה
שיגרום לכם להתעוות שניה בכיסא
להזכר ברגע מחריד
בזמן שבו הייתם יותר לבד מלבד
ברגע אחרון של מבט עמוק
שלא תראו יותר בחיים
אבל כל מה שאני יכול לעשות
זה לכתוב איזה שיר דפוק
על איך שאני עדיין אוהב אותה.




















הוא הסתכל עליה ואמר לעצמו
שזה לא מספיק סוכר בשביל לטבוע.
היא מצידה המשיכה למצוץ לו את האצבעות כששכבו
לבקש ממנו שיחנוק אותה בעדינות אלימה
שתזכיר לה את ריח הפה של המוות


















































המתמטיקה של השגעון




ומה אם בעולם שאין דלתות לשגעון
אתה יכול להחליק לחדר אחר
בתזוזה של טעות
ואז מה יגידו עליך
ואיך תחזור
איך תחזור?










בסופו של דבר
הזכרון
הוא המחלה הסופנית האמיתית
של האדם.






יכלתי לאהוב אותך יותר
ואז היו יכולים לומר עלי, כשאני מתקפל לפעמים
בלי סיבה, שאפשר לראות עלי את סימני הקימוט.
אבל לפעמים מה שקורה בלי סיבה
שאתה יכול להסביר לאחרים
למה אתה מאבד את הנשמה
לא עובר את המבט הבסיסי
של שלום ותודה
כשמסתכלים עליך
ולא מנחשים דבר.










בוא אני אספר לך על אהבה, אמר מכונאי הזמן למוות
ועצם את עיניו.
בעיני רוחו הוא ראה אותה
מתפלשת בסוכר
עם מישהו אחר
ואוחזת בידיה ברגע שפעם שמרה
ליתר בטחון,
למקרה שהוא ילך לאיבוד בזכרונה.
לאחר מכן הנשימות שלו נכנסו לסדרה מהירה
בתבנית ברורה של דקות ושניות.
המוות עצר לרגע, הסתכל, והנהן,
"אתה חולה" הוא אמר, ועצר את הכל.
ומאז הוא כלוא ברגע הזה שהיא שמרה לו
בתוך אגרוף סגור
למקרה שיעלם לה, כמו כל האחרים.
















פעם הכרתי מישהי שהייתה אחרת מזה.
היא נתנה לשגעון שלי לצוף בתוך הלב שלה
לצל הנורא שזחל אחרי לכל מקום
לטפטף לה אל תוך הוויסקי
כשהיא שתתה והייתה מתעקמת
מהיופי הישר שלה
כזה שמביטים לה בעיניים אבל רואים
שהיא באמת יפה רק ככה
כדי שרק אתה תראה.
פעם נכנסתי איתה לבר
וכולם הסתכלו עליה
וידעתי שיום אחד היא תמרח שמן על ידיי
ואנסה להחזיק בה והיא תחליק משם
כמו שאש מחליקה החוצה
ומכלה
את מה שהשאירה מאחור.




לרשימת יצירות השירה החדשות
הוא, שפעם בחורות ביקשו ממנו
שיכתוב עליהן שיר
כעת מכריח אותן לקרוא.

מקבר
בלילות, חגגנו על מותך.
אמך השקיטה את המהומה, והיינו למהומה שקטה
מאוד.

קובץ שירים
בהעדר חלומות התרוקן לכאן.

היא באמת הכירה מישהו שמוכר אופיום
בפינת רחוב באלנבי, איפה שהרוח
תמיד משנה כיוון.

קובץ שירים
שוב אני אומר אתם ומתכוון לאני.
אתם אוהבים, אתם מנקים
את הדם מן המדרגות,
את הקצפת מצדי הפה

זה אפריל. אפשר לגלות לפי האצבעות,
מתקמטות טיפה בקצותיהן.
העור מסביב לעיניי נהפך שחור יותר
כמו במה חשוכה

לפעמים, אנשים נשארים יפים לרגע.
מישהו מניח להם את הדעת
או ראש על הכתף
נשען בעדינות של שיווי משקל.

קובץ שירים
לילה. היא מחטטת בפער האויר,
אני נשכב
על מטת יחיד.


אומנם, אינני היחיד.

בואי איתי ונשסף לילדים את הגרונות
נשבור צווארי גיטרות בידינו המרוחות
בדם החם,
בואי נפשוט בשר ועור ורקמות




אל הארכיון האישי (7 יצירות מאורכבות)
גוסס חדש:מי
זה?
גוסס ותיק:מי
זה?
גוסס חדש:זה
זה.
גוסס ותיק:גם זה
זה.
[פאוזה]
גוסס חדש: כאן
מתים?
גוסס ותיק: כן,
כאן נמות.
גוסס חדש: אז זה
המקום.
גוסס ותיק: כן,
זה.
גוסס חדש:אבל
אולי יהיה מקום
אחר.
גוסס ותיק:לא
יהיה
גוסס חדש: אבל
אולי
גוסס ותיק: אבל
לא.














מתוך:
"הבכיינים" מאת
חנוך לוין ז"ל.

בזרקור
עדן מימן
עדן מימן

nobody becomes an
artist unless they
have to.



תרומה לבמה





יוצר מס' 14620. בבמה מאז 31/7/02 17:27

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לע. א. נשר
© 1998-2014 זכויות שמורות לבמה חדשה