|
היא בוגרת, ניתן לומר, שקטה
והמון פעמים מוצאת את עצמה סגורה בתוכה.
היא עדיין חושבת שהכתיבה שלה גרועה
אבל אין לה למי לספר אז היא מספרת לכם.
רצתה לסיים בשני ציטוטים שנאמרו על ידי אדם יקר מאוד
לליבה ברגעים הפחות נחמדים של החיים:
"רק לעיתים נדירות אתה מבין כמה נכון זה שהכי קשה
לאבד משהו שבכלל לא היה לך..."
"איך מצב רוח יכול ליפול ברגע
כאילו הרצפה נשברת
לעשרים אלף רסיסים
של דמעות"
Enjoy yourself
על השטיח בחדר ילדים בפרוור קטן של לוס אנג'לס, קליפורניה חזרה
עמית לנוסטלגיה של הילדות והחליטה לשחק בבובות.
|
טל... קומי
קומי!
טל...
מה קרה?
למה הדמעות בעיניים?
מה השעה?
סבתא חיה נפטרה טל
סבתא חיה מתה
|
ואתה...
אתה לא קלטת
לא הבנת עדיין
אתה צריך ללמוד להעריך.
היא הלכה והיא לא תחזור עוד!
|
החיים מסריחים.
ככה כולם אומרים בשלב
מסויים של החיים
|
חנק גדול עולה בגרון
כאב ענק מתעצם בבטן
העייפות הזאת שמפילה אותי
הרצון לנוח, לשכב לישון לעד
מתעצם
|
מה קרה לך ילדה?
איך נתת לעצמך להיסחף ככה?!
|
רוב האנשים יראו אותי בוכה וימשיכו ללכת
בדיוק כמו שהחברות שלי עושות
רוב האנשים יראו אותי חיוורת ולא ישאלו איך אני מרגישה
בדיוק כמו החברות.
|
"תשמור על קשר" אני אומרת
ובאמת מתכוונת
תרים טלפון מידי פעם
|
"היא מחכה לו שיבוא
היא מחכה לו שיבוא ויציל אותה
מכל המחשבות והשדים
מכל האנשים שמדברים"
|
הוא לא אוהב אותי יותר.
הוא אהב אותי עד שהוא ראה מי אני באמת.
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
Yo,
Man,
I'm a Slogan
Grafoman
גרפומן הסלוגנים
מנסה כוחו בראפ
אך ללא הצלחה |
|
