|
 נולדתי ב1956 ואני עוכל עוג... אני אוהב ילדים קטנים ונותן להם
ממתקים
אפרופו קרדיט... אדם לא שכחתי אותך ואתה כתבת את "עוגייה
נחמדת"!!! זה כל מה שיש לי להציע עד הסרט הבא שלי... |
היי, קוראים לי מיצטוק.
מי אני?
|
מאז עונת הקציר ג'דדיה לא דיבר עם עמנואל יותר, לאחר המעשה
הנורא שעשה. הוא הרגיש שהוא לא יכול לסמוך על שום אדם, אפילו
לא על עצמו.
|
הוא לא רצה להיות דוס... אבל הם... האיומים האלה רק היכו אותו
בישבנו והוא צרח צרחה איומה כמו גמד קטן.
|
פעם אחת הבאתי ביד,
כל כך הרבה, שהרגשתי מיוחד!
|
אני לא יודע למה!
אני לא יודע איך!
אני לא יודע כמה זמן זה יימשך!
ילדים קטנים בכל מיני צבעים!
|
חושך...
מוות...
הקול המייסר את הפין...
|
פין.
כי זה כל כך מרנין.
זה גורם לי לרצות להשתין.
רק בעזרת הפין.
|
המממ...
יש לי רעיון!!!
אני אביא ביד!!!
|
הדבר הכי טוב שקרה לעולם המחורפן הזה!!!
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
בוקר טוב רחל,
הגיעו התוצאות
של הבדיקות שלך.
תשמעי, לכל אחד
יש את הצרות
הקטנות שלו.
אני, למשל, סובל
מציפורן
חודרנית. ידידי
אמנון נשוי
לאישה קשה
מנשוא, אחותי
בלונדינית
טבעית,
אבא'שלי ערומקו,
ולך יש סרטן.
ביג דיל.
שלא תקחי לי את
זה קשה עכשיו.
מתוך ספרו של
ד"ר אפרוח
ורוד,
"כיצד לבשר
לפציינטים
בעדינות רבה ככל
האפשר שיש להם
סרטן" |
|
