|
153128632
היא ישבה שעונה על ספסל עם ספר מונח על ברכיה וראשה בתוכו.
תלתל בודד שב ונפל על עיניה והיא החזירה אותו למקומו ללא תשומת
לב מיוחדת. שורשים שחורים בצבצו מבין תלתלים כתומים - אדומים
קופצניים, כאילו שלפת אותה מפרסומת לפאקינג שמפו + קונדישינר.
|
To burn me they want
Fill me with their healing smoke
And send my soul up to the weeping red skies
Above us all
|
I'm going in now
Are you with me?
|
She is the reason.
Her gentle touch pricks like thorn,
Pierces like an arrow
And stabs like a dagger.
Her enchanted eyes captured me from day 1
And in every kiss I can feel a volcano
Erupting inside me.
|
They all think they know me
The riches, kind nurse
But a killer prays in the darkness -
What they don't know can't hurt
|
Her favorite part is her sweet conquest
Just for a while she's allowed to be on top
And after the first rush washes her all over
She allows him to vanquish her
She is he's completely
And the pain purifies every unholy corner is her sinful body
|
The likes of me has abounded me
Each locked up in his private space
Hiding, chanting, summoning our fathers.
|
I wish to pleas the ones who want me not
Getting lost within the storming change -
I allow myself to fall.
|
Once I said the only one
That can rescue me from myself, is i...
But what if I can not?
|
i long for a meaningful change
to come and sweep me of my feet
far away, where the sun never shines,
and stars like diamonds
shine in the ever black skies
|
Inspired to run
Inspired to fly
Inspired to feel
Inspired to do
So inspired and yet I'm still here
Lying in my bed
Staring at my white ceiling
Numb
|
I want to be open
See me, hear me, come take me
And rip me to pieces
Feed on me
|
That smell
That horrible horrible
Wonderful sweet smell
|
a seed of evil is growing inside me
eating it's way to maturity -
out of the darkness, into the light
|
אני רוצה שלווה
שלווה מכולם, שלווה מהכל
שלווה מהחיים ושלווה מעצמי.
רוצה לחלום שינה חסרת חלומות
ולא לקום לעולם
לרצוח את העתיד
ואז לצרוח לנצח
|
רציתי הכל ואת נתת לי משהו לא ברור
הסתפקתי והרגשתי מתוסכלת
רציתי
ואני עדיין רוצה
|
אז לפי התאורייה שלי כמעט כולם חיים בעולם קטן משלהם. יש
שיקראו לזה "מגרת מצומצמת", יש שיקראו לזה "לא מעורבים
חברתית", אבל הכינוי האהוב עליי הוא "בועה". זה נוח, זה קל,
והסיטואציה קלילה, ריחנית שפשוט קולעת בול למצב.
|
|
"כיצד לבשר
לפציינטים
בעדינות רבה ככל
האפשר שיש להם
סרטן" זה לא שם
ארוך מדי לספר?
ד"ר אפרוח ורוד
מתלבט בינו לבין
עצמו כיצד לקרוא
לספרו החדש,
ומגיע למסקנה
שלמרות הכל
מדובר בשם קליט
ועוצמתי. |
|