היי!
ואוו... הממממ... כתוב לי כאן בצד, שאני "צריכה"
לספר קצת על עצמי, לכתוב את זה בצורה מכובדת, מתחכמת
אם ארצה...
אבל אני דווקא נגד כל זה, בגלל שאני חושבת שאי אפשר
לספר קצת על בנאדם בכמה שורות. תמיד היייתי נגד זה.

ובכל זאת {נו, יש לי ברירה?!} :)

מאז שאני זוכרת את עצמי, אני כותבת.
אני זוכרת כשעוד הייתי בת 5, בגן חובה, לפני שעליתי
לכיתה א', נורא התחשק לי לכתוב. אני לא מתכוונת כמו
כל הילדים - שרציתי לדעת איך לכתוב את השם שלי
ולקרוא מילים, רציתי לכתוב בעצמי משפטים. לפני כמה
ימים מצאתי מחברת... חחח... אחחח, הנוסטלגיה!!! :)
בגיל הזה, 5 וחצי פחות או יותר, הייתי נוהגת לשבת עם
אמא שלי, היתה לנו מחברת ואני הייתי מכתיבה לה מה
לכתוב...
מצאתי שיר אחד שכתבתי בדצמבר 91 (אכן הייתי בת 5
וקצת):
"גשם בא, גשם טוב
תהיה איתנו, אל תעזוב
כי אם תעזוב, נבכה
כי את הפרחים אתה משקה"...
התמימות הזאת של ילדים... איי איי איי... נאנחת
:)

טוב, אני לא רוצה להעמיס כאן עליכם בפרטים שבוודאי
לא מעניינים אתכם... אני רק רוצה תגובות כנות
ואמיתיות על מה שאני כותבת. כמובן, אם יש לכם
ביקורת, תעשו את זה בצורה בונה, מה שנקרא... אבל אל
תגידו סתם "יפה" או "לא טוב"... תסבירו למה. מה
אהבתם, מה לא אהבתם, עם מה התחברתם, עם מה לא
התחברתם, עם מה הזדהיתם, עם מה לא הזדהיתם...
כי זאת לדעתי כל מהות היצירה.

טוב, כתוב לי כאן בצד: "כתוב כמה מילים על עצמך"...
אז... אופס... אני כתבתי קצת יותר מדי!!! :-]

מאחלת לכם את הטוב ביותר שאפשר לאחל...
ו... זהו בערך! :)

אני מצטערת אני נשבעת לך שלא רציתי לפגוע בך. שלא רציתי לעשות לך רע. ועם כמה שקשה לך להאמין עכשיו, אבל... אני אוהבת אותך. אני לא יודעת כמה שלוש המילים האלה יעזרו, אבל אם הן יעזרו ולו קצת - זו כבר התקדמות... כי אני באמת אוהבת אותך. אני לא יודעת אם אתה מסוגל להבין

אל תשקר אל תשקר, הכל- רק אל תשקר השקר עושה אותך... איך לאמר?... הממ, אחר! השקר עושה אותך רע, ולא יפה בהחלט מה רע באמת, תגיד, מה רע באמת?!