|
ככה סתם.
ללא מגן, עירומים.
עטופים במשי דק
|
משרבטת מילה כל כמה דקות
מאפשרת למילים לנחות ללא ספקות
מן מסע עינויים של צורך וסבל
לעולם לא יותר ממני החבל
|
|
|
אתמול מצאתי את
עצמי בהצגת
בכורה של הפקה
סוג ד' בתיאטרון
הבימה בתל אביב,
כל שלושת השעות
שסבלתי שם חשבתי
לעצמי שוב ושוב
- "מה אני עושה
פה, ולמה עזבתי
את הבמה החדשה
שלי?"
צרצר. |
|
