|
 207810404
"אהבה היא כמו גרביים כשהיא מתישנת היא מסריחה
ומחליפים אותה"
ניר פוחצבסקי נולד ב 1985 בבאר שבע בגיל ארבע עבר
לעיר חולי הנפש נס ציונה הרי ידוע מי שגר בנס ציונה
או חולה נפש או שההורים שלו עובדים בקניותר וההורים
שלו לא עבדו בקניותר בגיל 11 הוא שוחרר מנס ציונה
ועבר לרחובות השיחרור כמובן לווה בשוחד קטן עד היום
מקורביו אומרים שהוא צריך להיות באחד מבתי המשוגעים
בעיר
כבר בגיל צעיר הוא גילה את פלאי המוזיקה כאשר החל
לנגן על אורגן כעבור מספר שנים נמאס לו מכלי זה
וכיום הוא מנגן על סקסופון בהנאה רבה יש לו בעיה
קטנה והיא דיסלקציה או בקיצור היותו דיסקט מה שיוצר
בעיות כגון כתיבה שוטפת בלי שגיאות כתיב ולכתוב עם
פיסוק הוא מתנצל מראש
ניר גילה לקרוא בגיל צעיר ומאז הוא משוגע לדבר בעיקר
סיפרי פנטזיה ומדע בדיוני מה שעוזר לו לפתח דמיון
עשיר שלולא הקריאה המסיבית הוא לא היה מתחיל לכתוב
מלכתחילה
כרגע לומד בעיר ה"קודש" ירושלים
הערת המחבר:
אנשים טובים כפי שאתם יכולים בוודאי לראות הסיפורים
והשירים שלי באים בעיקר מניסיון החיים העלוב שלי
ומחוויות שאני עברתי לכן אני לא מצפה מכם להבין
ולהעריך הכול אך רציתי לתת לכם מעין נקודת מבט שונה
על הדברים אם תקראו את סיפורי המוקדמים (לפני שלמדתי
לכתוב כמו שצריך והישתפשפתי במלאכה ) לבין סיפורי
המאוחרים תראו תהליך של התבגרות לכן תיקחו את הכול
בפרופורציות
מצא אותה וטלפן אליה הם קבעו להיפגש בבית קפה הם נפגשו התחושה
הייתה מעולה יותר טובה מההתחלה השנים רק גרמו לה להיות יותר
יפה
|
תשמע זה לא הולך כך אמרתי לו החיים שלי מסריחים וזה הכול בגללך
למה בגללי? הוא השיב לי והוסיף מעין חיוך מתנשא שרק אלוהים
יכול לתת לך כאשר אתה מאשים אותו בצרות העולם
|
יושב מול המסך. הדף ריק. מתחיל לכתוב משהו אבל חייב למחוק אותו
לאחר שנייה. אולי אנסה קומדיה? אולי... דרמה? סאטירה חברתית
נוקבת...
|
אני מתחיל את חיפושי אחרי המצפון שלי...
|
היתי פעם הקוסם הגלול מכולם אבל מה אני עכשיו?
|
היום התחיל ממש טוב, אחד מהבקרים האלו שכל מה שאתה מרגיש זה
שמחה, התעוררתי בבוקר ליד ענת והסתכלתי עליה במשך חמש דקות,
היא נראתה כל כך שלווה שהיה לי חבל להעיר אותה, אבל לבסוף
הערתי אותה בנשיקה.
|
היה זה יום שישי כמו כל יום שישי - לא מיוחד. הוא חזר מבית
הספר. לא בית ספר מיוחד, בית ספר רגיל. כמו כולם, הוא לא היה
אדם מיוחד, הוא היה אדם רגיל, אפילו די משעמם. הוא הגיע הביתה,
בית רגיל. אמר שלום להורים והלך לחדרו. אמא שלו אמרה לו שהגיעה
חבילה בשבילו.
|
מצפה לדבר שלעולם לא יקרה
מצפה ליד שלעולם לא תבוא
מצפה לחיוך שלעולם לא יגיע
מצפה לחיבוק שלעולם לא יחזור
|
לא יכול להפסיק לרוץ
חייב להמשיך ללכת
העולם לא נח לדקה
אסור לאבד את הדרך
|
הייאוש מחלחל הגרון קצת נחנק
היום מתקדם משעה לשעה
הזמן זע מלכת הייאוש עוד ממשיך
ואני מחפש משהו להחזיק
|
אני עוד נופל לתהום שיככה
איני זוכר את מגע אהובה
למישהו איכפת עם אני עוד קיים
אם אני עוד עומד עם אני עוד שם?
|
אם תפסת את חברה שלך בוגדת בך, יש כמה דברים שהיית רוצה
לעשות...
|
לאן לעלמה התמימות?
פעם עשינו דברים מתום לב
פעם עשינו דברים כי האמת היה איכפת
|
בוקר אחד מצאנו את החתול שלי כך.....
|
אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות)
|
|
תן לי דיסטורשן
לסלוגן הזה.
רוקיסט. |
|
