|
כשעזב נתן לה יד
וברח מיד
כרגיל, המשיכה לבד
|
לצפות בחיוכיך
לראותך ולו רק פעם אחת
לנצח נישאר נפרדים,
בעולמות שונים
|
ראשי כבד ואני צונחת על הרצפה ללא מעש,
כמו בחיי שלי
|
ראשי כבד ואני צונחת על הרצפה ללא מעש,
כמו בחיי שלי
|
אכין אותך להתחלה חדשה
למסע ארוך ביחד
|
שמש, תני לי חיבוק ואהבה, כתף ונשיקה.
בואי נירדם על הדשא בלי שעון.
|
מגישה את עצמי במקומך
למגש כסוף מלא בסבל
לאלוהים
|
אמא אדמה ואני צועקות אלייך שתשובי
אנא,שמעי את תחינתנו,מנעי קולנו מבכי
|
אפשר לחזור ולצוף בדמעות.
הכאב ימהר לחזור,
לנצח נישאר בבור השחור.
|
היא והיא בשדה הקרב
שולפת חרב כנגדה, עיניה השחורות משתקפות בתער
גבה מופנה לגבה אך עיניה מביטות בעיניה
|
הגוף שלי נרדם
הוא מוכתם בדם
|
כולם ממהרים, בורחים מפניו
רק אני נשארת
לוגמת ממנו
|
מתעופפת לאטי בין השרפים, יורקת דם, אחוזת בהלה, מייחלת למותי.
|
החומרניות והבשר מקפצים אל מולי וחורצים לשון,
מנסה להדוף אותם הרחק ממני ולא מצליחה,
נופלת לתוך המים וטובעת בחיים.
|
|
|
