|
בגרות
"זהו שיר אהבה ישן,
על אניטה וחואן..." (נתן יונתן)
לא, זה סתם שיר אהבה ישן...
|
כשלקחת את הלב שלי
רציתי למות.
|
הפעם,
לא כל-כך משעמם לי.
רק טיפה עצוב
כשאני חושבת עליך.
|
אלכוהול.
טיפה ועוד טיפה.
שונאת לשתות, אבל ממשיכה.
|
אין לי סיבה להתלונן, בחיי;
יש לי הכול, והותר ודיי.
לא חסר לי דבר...
|
ואני, במדי צבא הגנה לישראל
עומדת כאן, צופה על העיר
|
תהיתי ממתי יורד ברד במדבר...
לבי היה יבש כמו הבוקר;
כאילו לא זרם בו דם.
אבל
אהבתי אותך.
|
הוא שותק.
ואת,
כואבת.
ושותקת איתו;
|
ממשיכה לרקוד,
מסתובבת.
כולי מסוחררת.
אני נופלת.
|
אהבתי אותך אהבה שנוגעת בבשר
מרטיטה כל נים ועצב
|
הגעגועים אליך אינם מרפים את מנוחתי
גם את חלומותיי
אתה מלווה כל לילה.
|
הוא התיישב על מיטתה.
היא נשכבה לידו
מבלי לומר מילה.
|
ועם הגוף תתפרק גם הנפש
אפילו הלב יבכה
|
החורף מהלך על קצות אצבעותיו.
בחוץ רוח קרירה של סתיו
|
"טוב לי כשאתה כאן",
היא חשבה לעצמה בשקט.
שניהם שכבו עירומים על המיטה
|
דלתות לבי פתוחות אליך
והוא פועם וגועש
שותת דם
ורגש
|
כשאבוא אליך
אל תשאל מדוע
רק תחבק אותי.
תגיד משהו
שיהיה נעים לשמוע
ותרשה לי לבכות, הרבה
כי קשה לי לסחוב הכל לבד.
|
רוצים להתקרב, וגם
לשמור מרחק.
|
חיוך
מבט
מבוכה
אל תביט בי-
אני מסמיקה.
|
אתמול,
בערב יום הזיכרון
הלב שלי הרגיש יתום.
|
אני אוהבת פרפר.
ויש לו כנף אחת שבורה.
אבל הוא לא מוכן לעזור לעצמו
לקום מהרצפה.
|
לצייר את עיניו, את שפתיו את החיוך שלו...
ליצור לי זיכרון
|
בערב אני תמיד חוזרת אליך
מספר לי סיפור על נסיכה קסומה לפני השינה
|
ואני לא מבינה
איך אתה מתמודד כל שנה
כי מאז ששמעתי לראשונה
האביב אצלי
|
ואתה, כמו חלום.
רחוק ולא מציאותי
לא רואים ולא שומעים.
אומרים שרחוק מהעין זה רחוק מהלב
|
מרגישה איך הלב שלי מתפרק ומתחבר-
רסיסים, רסיסים.
|
את מגע עורי בעורך
כבר שכחתי כמעט
|
כמו גל הסוחף אותי
לעומקי הים
נסחפת לתוך מערבולת-
מערכת יחסים.
|
לא יכולה לשמור יותר בפנים.
מתפלאת,
שלא רואים לי על הפנים.
|
ואני מחכה שיגיע הוא
שילטף כמו משב רוח קריר ואוהב
של שישי בבוקר
|
הימים עוברים כל-כך לאט כשאתה
לא לידי
רוצה אותך קרוב ללבי.
|
קצת נבוכה אמרתי לו שכן;
כי אני לא נוהגת לשקר.
במיוחד לא לאנשים שמהם אכפת לי.
|
|
|
בלי השיניים,
בבקשה!
בקשות גלובליות
בע"מ |
|
