|
ניגנת אותי במקטעים
בליל הופעת הבכורה
נתת בי מקצבים
מיד בתחילת ההצגה
חילקת לתיבות ואז לרבעים
שלטת בסולמות במז'ור
|
נשרפתי באש האהבה שלך אלי
נשאר ממני רק פחם
האבק נדרך תחת כפות רגליך
השקרים שלך רומסים עד עפר
כיבית אותי עד כלות העשן
ודחפת למאפרת חייך
|
גן עמי הרדוף
בנוזל דמי השפוך
נפשי בימים מיוסרת
על אם ילדיה מוסרת
|
שוזרת כאב לעטרת ראשי
אורגת הספד כשמלת נשמתי
|
|
|
גניבות
ספרותיות, זה
ממש כמו שכתבתי
בנעוריי בספרי
הראשון: "צר
עולמי כעולם
נמלה".
כל הזכויות
שמורות לפרופסור
שטיק. |
|
