|
אזרח במדינת ישראל, חי את חייו לצד אהובתו.
נולדתי ב1983, אני אוהב מוזיקה באופן קיצוני.
מי שרוצה לדבר, יותר ממוזמן.
בואו ואני אספר לכם סיפור על מקום שנקרא תיאטרון החלומות..
|
אל תקשיב
תעזוב את כולם
זה כבר לא חשוב
תעשה את שלך
|
רסיסי ירח קטנים
לתלות בבית
בחדר, ועל המקרר
ורסיסים קטנים
של מחשבות
מפוזרים
על הבוץ היבש
|
פתאום
כשמישהו נחמד אליך
את נבהלת
|
אני אגיד לך עלי. יש לי הרגשה לפעמים שאני נאבד בתוך כל הבלאגן
הזה שאני נמצא בו. זאת הרגשה מאוד מעיקה שגורמת לי לרצות לצאת,
לברוח ולהתחבא באיזה חור שלא ימצאו אותי.
|
קשה לי לראות את העולם הזה בלי שאת תהיי שם, בלי שכל פעם שאני
חוזר לכאן, אני אראה אותך ואשמע אותך מדברת, אפילו לא איתי,
סתם ככה.
|
רשומות שנאספו במהלך הזמן שעובר עלי כאן בדרום הלא כל כך רחוק.
מצאתי לי סוף סוף זמן להשתפך ולהוריד הכל למחברת. הזמן זז מהר
ועם זאת לאט ואני זורם ביחד עם הכל.
|
זה נראה ככה כמו עוד אחד מהפיגועים האלה שאתה רואה בעיתון,
מעביר דף, ושוכח מזה בערך אחרי 10 דקות. הכל נראה טוב ויפה עד
הרגע הבודד הזה שהכל, כל מה שהיה, בורח לך מבין הידיים. ככה.
|
אל הארכיון האישי (11 יצירות מאורכבות)
|
|
המוות הוא הדרך
הטובה ביותר
לשווק את החיים |
|
