|
זה היה יום בהיר של חורף. השמש זרחה בשמיים והאירה את תל אביב
בקרניים שמחות.
ברחוב אלנבי 15, דירה 13 (משפחת אדומה). אימא אמרה לבתה:
"כיפה, (השם של הבת למי שלא הבין) סבתא ברכה מאוד חולה והיא
צריכה תרופות דחוף. קניתי את התרופות אבל אין לי זמן ללכת אליה
|
הבטתי אל תוך עיניו החומות.
הם היו כה אוהבות וחמות
שמחות, ושובבות
ואם מסתכלים היטב אפשר לראות שהם גם חכמות.
|
|
|
הבמה היא כמו
ססמוגרף שמתעד
דברים
יום יבוא והכל
יחזור אליך כמו
בומרנג או חרא
זה כמובן אם אתה
מאוורר.
יאשה בארוחה
מפסקת משחק
רוגבי. |
|
