אני סובל ממצבי רוח מתחלפים, אולי זאת הבעייה. אולי
אני צריך לעבוד על זה, לחיות אורח חיים בריא יותר.
לא לפנטז על תקופת סמים קשה שאני מתעתד לעבור, לא
לחשוב שעם אלכוהול החיים יפים יותר, להיות רגיש ולא
לדמיין ערסים צועקים לכנר " אחי, נגן שלמה" בטקס יום
השואה, לשמור מילים גסות לאירועים מיוחדים, להגיד
יותר את האמת, לצאת לדייג, להפסיק להיקשר לנשים
מסויימות, לעשות שפם היטלר, לקרוא יותר פילוסופיה
ופחות פרוזה, לתלות פוסטרים של בריטני ספירס על
הקיר, ללכת לטיפול פסיכולוגי, להזדיין עם נשים
מבוגרות תמורת כסף, לחזור ולשחק טניס או אני יודע
מה. מצד שני, זה די בסדר כל המצבי רוח המתחלפים
האלו.
עוד משהו, גור בר הוא  המוציא אוויר מהתחת (פלצן)
האהוב עליי.

עוד משהו 2, תיכף יתפרסמו שירים, זה לא האיכות הכי
גבוהה, שלא לומר נמוכה (אפשר לומר נמוכה), אבל מאחר
ויש כאלו ששומעים ואפילו אוהבים, אם את/ה גיטריסט
(לא באמת תגיע גיטריסטית, אפשר לעצור אם הזכר נקבה
עכשיו)
יש אי מייל, או שאין, ליתר
ביטחון-gantkant2@hotmail.co.il

עוד סיפור קפה, פרק ראשון. "אז אתה כותב על קפה?" היא מתעניינת. "לא בדיוק" אני מתחיל לענות, מרגיש את הרגל שלה נוגעת בשלי, "אבל יש קפה, בסיפורים שלך", "כן", אני מסכים, "יש". וגם את זה, כוחו של הרגל, לא תמצאו בסיפור. לרשום או לא לרשום "ביצים שלי טיזר"?