|
באיזשהו שלב בחייך אתה מבין שאתה עומד לבד מול העולם, גם אם יש
סביבך אנשים שצועקים, צוחקים או נותנים חיבוק כשרע
ואם אין את הקירבה הפיזית אתה תגלה את הבדידות עוד לפני, אבל
זו לא בדידות רגילה של לשבת בחדר ולהביט בתזוזות של הקיר.
|
איזה שקט
בני אדם זרוקים כאן בערמות
הים קורא לי לנסות
מעל הכנרת יש הכי הרבה כוכבים
הם יהיו שלי ושלך פעם
|
ואז נשתלב למעלה
כמו שכתבו בסיפורים
ולמטה נהפוך לפירורים קטנים קטנים
עד הנצח, אם הוא קיים
|
הילד הולך לגן בלבוש לבן
אני עטוף בדגל הולך מכאן
והוא חוזר עכשיו לבית חם
אני שוכב תחתיו לעולם
|
יושבים במעגל שרים שירים טובים
יש גיטרה אחת היא כבר ספגה הרבה דמעות ילדים
אנשים נראים כבר עייפים
איך טעיתי בה, איך היא טעתה בי
|
עם חסרונך כל נשימה נעשית כבדה יותר ובעלת מחיר
כל חלום בכיכובך הופך לסיוט של מציאות לאחר כך
עם חסרונך זה נראה שהשמש כבר לא מאירה עלי יותר
|
לא ניסתי לקום, אבל תחושת כבדות ופיצוצי ראש תקפה אותי. כאילו
שכוח הכבידה השתגע, כאילו שנשאבתי כלפי מטה בכל החוזקה, מרגישה
שהתקרה זזה לי מול העייניים וכמות החמצן שנתונה לרשותי
מצטמצמת.
|
|
|
בלופ
בלופ
בלופ
בלופ
בלופ
אז מאיפה בעצם
שותה הדג?
דגן? |
|
