[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 muuuuran

אל היוצרים המוערכים על ידי חוף ים

לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
והיום אמי הלכה
וחזרה
ואמרה שתמי
זו שאהובה עלי ביותר
מתה.
והיא הביאה לי אותה...
בשקית.

"הם תפסו אותי, אני שלהם עכשיו, יעשו בי מה שירצו, אני כמו
חפץ."
הם עוזבים את החדר ומשאירים אותה כפותה למיטה
שקטה ומכווצת בעצמה.

היא הסתכלה למטה לרחוב החשוך והרטוב ולפתע צדו
עיניה דמות חשוכה בפתח ביתה.
היא אימצה את עיניה והסתכלה טוב יותר ובאמת,
ליד דלת ביתה עמד אדם.
סילביה נבהלה, היא ירדה במהירות במדרגות אל דלת הכניסה,
וככל שהתקרבה אל הדלת כך גברו הדפיקות.


לרשימת יצירות השירה החדשות
אמא מלטפת את שיער ילדתה
אשר מתבוססת בדמה
וגוססת לאיטה על המדרכה
ואני? נשארתי אדישה.

אהבה
למרות שהאהבה שורפת
ומשאירה צלקות,
למרות הזיופים והנטישות.
למרות שלפעמים נמאס
ומרגישים צפוף,
ורוצים להשתחרר ולעוף.

בין אדמה לשמיים
יושבת ועומדת
ריקה ומלאה
ישנה וערה
בוכה וצוחקת
עצובה ומחייכת

שכול
כמה אירוני, צמחי ה"סבא"
שמרחפים במשב של רוח,
מלווים אותך בדרכך.

רק הדרך נשארת במקומה
מסתורית זוהרת ומפתה.
היא מפצירה בי
"בואי התהלכי בי
דרכי חזק על האדמה
הטביעי בה את צעדייך
והשאירי בה סימנים..."

עומדת מול חורשה
נדמה שהעצים לא גדלים
עוצרים את התפתחותם
ובכל זאת הצמרות רחוקות מהעין
העלים מזהיבים
נושרים אט אט
ואני מהלכת
שומעת אותם נשברים תחת רגליי
וזו לא חורשה רגילה, לא
יש בה מן קסם כזה...

הוא נופף לשלום כשהלכתי
צעד ראשון שלי
הוא סובב את הראש
והלך.

אור בקע מחור המנעול
ומנגינה מרגיעה נשמעה משם
דפקתי את הראש בקיר

המשך ללבלב,
פרח שלי...

שתיים שלוש בבוקר אלו השעות היפות-
השעות המאוחרות של הלילה,
והמוקדמות של הבוקר.
אפשר להריח את האוויר
ולשמוע את השקט.
כשהכל מסביב שחור וחשוך,
השקט טיפה צורם.

שומעת קולות ורוצה עוד מזמור
כלואה כמו ציפור ושואפת לדרור
זועקת אבל אין שומע
והכאב את ליבי קורע

שיר ילדים
היה היה חתול נאלח...

ילד חוזר הביתה
ילד ירוק,
לבוש במדים,
אוחז ברובה וזר פרחים.
נותן נשיקה לאמא,
ילד חוזר הביתה.
נותן נשיקה לאמא,
ילד חוזר...

אני רצה למקום אחר
בורחת
מהדממה
בורחת מהשממה
בורחת מהלב
ומכל נשימה

אין דרך יציאה
רק הכאב בא והולך
בלי מצפן ובלי מפה.

כמיהה
כבר יומיים עברו
ואני מרגישה
בחסר
עוד רגע עובר
ועוד רגע עובר
ואני רק חושבת
על המקרר
על השוקו שתכין לי
כשתחזור אלי...
כשתחזור אלי...
כשתחזור...

שכול
כשהבטתי בך צועד עם אחיך ואימך,
נותן כבוד אחרון לאביך-
רציתי לחבקך ולתת לך נחמה.
כשראיתי את שפתייך רועדות
ואת פנייך רטובות-
גם אני נפלתי
והתחלתי לבכות.

חייכתי אל אותו המלאך
הוא שיושב שם למעלה
שומר מגן ושולח

שואה
לרגע הזה ייחלתי רבות
ואף פעם לא הפסקתי לקוות.
עלייך חלמתי יומם וליל
והנה את ניצבת כאן מולי.
אך מה אוכל לומר לך?
את האמת לספר?


לרשימת יצירות הצילום החדשות
נוף
אל היצירה

טבע דומם
אל היצירה

שחור-לבן
אל היצירה

טבע דומם
אל היצירה

נוף
אל היצירה

צבע
אל היצירה

צבע
אל היצירה

שקיעה וזריחה
אל היצירה


לרשימת יצירות הדיגיטל ארט החדשות
עיבוד ממוחשב
אל היצירה




בבקשה תעשו לי
חוקן בבקשה!!!


תרומה לבמה





יוצר מס' 23108. בבמה מאז 28/5/03 9:58

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לחוף ים
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה