|
נולדה ב-1982.... רגישה, מציאותית ושרוטה בראש....
כבר כמה שנים שלא יכולה לכתוב.
ועוד שכותבת זה כואב לה מאוד.
-----
שנת 2010 - היצירות היותר ישנות נכתבו בתקופה של
דיכאון, היום במקום הזה החזק, הבוגר, הלומד
והאופטימי מקווה גם לתת לקורא (או לעצמי) צד אחר בי.
יש משהו מרגש בלחזור למקום שבו היה רבוי המון כאב.
לעטוף את הכאב בחיבוק
|
מנסה לברוח
מנסה לרוץ
וזה כואב!....
|
- אני נמשך אליך!
- לאלאלאלאלא...
|
אני דפוקה....
כן כבר אמרתי את זה...
ללא המשקפים הוורודים לא הייתי כאן היום...
נשתף אותכם
בשמחה הענקית שלי...
|
התאהבתי... אני מאוהבת בבוראי...
הרבי שלי אומר "מצווה גדולה להיות בשמחה".
ואני שמחה.
|
אני אוהבת לכתוב היישר למחשב...
|
|
|
שפילברג הולך
לפתוח פארק
שעשועים לזכר
קורבנות השואה.
רכבות הרים
למזרח, סלקציה
בכניסה, יהיה
שמייח.
אפילו שם כבר יש
- מנגלאנד.
תומאס,
ראשון בתור
לכרטיסים. |
|
