ביום שהלכת רצית להגיע לבית חולים, לאשפוז לילה אמרת. שם יטפלו
בי הכי טוב. שרתי לך בחדר המוות את השירים שאהבת, בכיתי לך
ואמרתי שאני פשוט דואגת ואחרי כל התרופות ניקח אותך הביתה. על
מי אני עובדת? רק על עצמי. את אולי כבר ידעת שכאן תישארי.
כשאני אהיה רופא
חשוב, אומר תמיד
איך נתנו לי
הזדמנות בבמה
חדשה לפרסם את
היצירות שלי.
אזכר בעונג כיצד
חיבק אותי
הציבור בהתעלמות
מוחלטת.
כיצד בועז התעכב
בפרסום היצירות
הפוסטמודרניסטיות
שלי.
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
