[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הילה סמיילי
 
גם אני כותבת לפעמים :]


אל היוצרים המוערכים על ידי הילה סמייליאל היוצרים המעריכים את הילה סמיילי
"הסביבה והנסיבות אומנם משפיעות עלינו-אך אנו
המושכים בחוטים של חיינו" (פאולו קואלו)

"..תארי לעצמך אנשים שחיים במערה  מתחת לפני האדמה.
הם יושבים בגבם אל פתח המערה, וידיהם ורגליהם קשורות
כך שאינם יכולים לראות אלא את הקיר הפנימי של המערה.
מאחוריהם יש חומה, ומאחוריה עוברים יצורים דמויי אדם
הזוקפים מעל שפתה צורות מצורות שונות. מאחורי האנשים
בוערת מדורה, ובאורה מטילות הצורות השונות צללים על
קיר המערה. שוכני המערה רואים איפוא רק את תיאטרון
הצללים הזה. כיוון שהם יושבים כך מרגע שנולדו, הם
מאמינים שהצללים האלה זה כל מה שיש.

תארי לעצמך עכשיו שאחד משוכני המערה הצליח להשתחרר
מכבליו. הדבר הראשון שהוא שואל את עצמו זה מאיפה
באים  הצללים האלה שהוא רואה על קיר המערה. מה את
חושבת יקרה ברגע שיסובב את ראשו ויראה את הצורות
השונות המציצות מעל לשפת החומה? ראשית כל  האור החזק
מסנוור אותו, והבהירות של הצורות מסמאות את עיניו,
שהרי עד כה לא ראה אלא את הצללים שהטילו. אם יצליח
לטפס על החומה ולעבור את המדורה אל העולם שבחוץ,
יסתנוור עוד יותר. אבל אחרי שישפשף את עיניו יתחיל
לראות כמה יפים הדברים. בפעם הראשונה בחייו הוא רואה
צבעים וצורות ברורים. הוא יראה את בעלי החיים
והפרחים  כפי שהם באמת, ולא כפי שראה עד כה, רק
בבואות חיוורות שלהם. ועכשיו יתחיל לתמוה וישאל את
עצמו מנין באים כל הפרחים ובעלי החיים האלה. ואז
יראה את השמש בשמים, ויבין שהיא המפיחה חיים  בפרחים
ובבעלי החיים, בדיוק כפי שאש המדורה יצרה את
הצללים.

שוכן המערה בר המזל יכול עכשיו להמשיך לפזז ולכרכר
באחו ולהתענג על החירות שנפלה בחלקו. אבל תחת זאת
הוא נזכר בכל האחרים שיושבים עדיין במערה. הוא חוזר
אליהם. הוא מנסה לשכנע אותם שהצללים שהם רואים על
קיר המערה אינם אלא בבואות מהבהבות של דברים
"ממשיים". אבל הם  לא מאמינים לו. הם מצביעים על קיר
המערה ואומרים שהם רואים כל מה שיש לראות. לבסוף הם
הורגים אותו.

על פי הגרסה של יוסטיין גורדר, בספרו "עולמה של
סופי", עמ' 81-82

פרחים הם הדרך של האדמה לחייך
"...Always Look On The Bright Side Of Life..."
SMILE




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
חלום
כשהגיעה למקום עצמו ראתה את כל היופי של המקום - בריכות ענק,
סלעים מוציאים מים, מפלים, שמש, ירוק, גנים מדהימים, מדשאות.
היא כל כך נהנתה - והחלה לשחות, לקפוץ, לשחק.

אהבה
"הדבר
החשוב
הוא
הדבר
המובן מאליו
שאיש
אינו אומר"
צ'רלס בוקובסקי

חלום
נסענו לכנרת כנראה שביתי היה 2 דקות מהכנרת,הולכים לצידיי
השביל אני מרגישה קצת מפוחדת וקצת לא נעים אבל אנחנו מדברים
וזה נהפך קליל,בהלוך לא רואים את משפחתה אז החלטנו לעבור בבית
דירות,עוברים מדירה לדירה מחפשים את משפחתה,את אימה יצא לי
לראות אבל הוא רצה את אחי

אוטוביוגרפיה
ואני יושבת, הם מדברים. איך הם מצליחים לדבר כל כך הרבה, אני
לא מבינה - ואלו דברים כל כך מעניינים שאני כבר מרגישה כמו
בורה, שאין לי דעה בנושא או שאני לא מבינה בו כלום.

אהבה
"...האהבה שלהם הייתה אהבה אמיתית,קלאסית.
הם הכירו הרבה שנים, היו מכרים מילדות אפילו באותו הגן היו
ביחד, רק בסוף התיכון הניצוץ ביניהם קרה..."

זכרונות
ברגע בו נפתחת השקית ממלא את אפי הריח החדש של העיתון, ריח של
הדפים שהודפסו עליהם סיפורים מרתקים ועדכונים על החיים של
המפורסמים.

היפרדות
אז למה לא אכפת לך ממני" שאלה אותו, ובכך העירה אותם מתוך
הבועה שנכנסו אליה ברגע של איחוד שהיה להם, והוא ענה לה בחזרה
" מה? מאיפה נפלת עליי עכשיו" לתגובה כזאת בוטה ממנו לא ציפתה,
אבל הוא שאל אותה ולא הבין את פשר שאלתה שהגיעה ממקום לא מובן
כאילו לא חוותה אית

חלום
היא החלה ללכת יותר מהר והם קמו.
מסתכלת לאחור בודקת שאין אף אחד שעוקב אחריה,
לפחות לבדוק שהמבטים של אותם נערים לא יעקבו אחריה, והם קמו
להם ומתקדמים לעברה והסרטים כבר רצו לה בראש

דיאלוג
- עכשיו אני עם הקפואים
- כואב
- מה?
- הבגידה
- אתה בוגד בי?
- ממש!
- אז למה אתה מעלה את הנושא?

חלום
המקום: אולם גדול, כמו כניסה לחדר אורחים בבית.
נוכחים: הרבה זוגות של אנשים, בעיקר חברים קרובים.
המצב: מסיבה שקטה, רגועה אשר יש בה מעט אפלה.

זכרונות
אני קונה לי לאכול, ולפתע בזווית העין אני רואה אותו.

חלום
עליתי לאוטובוס בחששות מלאות. מרחוק זה הוא שיושב שם, כמובן עם
עוד שתי בנות והוא מתחיל איתן. למה שהוא לא ירגיש כמלך העולם?!

געגוע
הנה הרכבת.
היא נוסעת, כי אני פספסתי אותה ממזמן והוא עליה ממשיך לכיוון
אחר, לכיוון שאני לא אדע.


לרשימת יצירות השירה החדשות
שואה
עפות מרקדות לא חוששות
בתוך העצים הגבוהים
הצפופים והירוקים.

שואה
ושם בין הדשא הירוק
האור הצהוב
השמחה שפורחת מבין העלים
שיחקו ילדים!

שואה
בתוך קרון, אנו עומדים
בתוך קרון אנו נזכרים
בתוך קרון לנו מספרים
על אותם הימים

שואה
מתחילים את הצעדה
אנחנו פוסעים בין העצים
עצים ארוכים
דממה חרישית

גורל
נכנסת למנהרה
עוצרת נשימה
מבקשת משאלה
רוצה רק אותך

מצב
מעכשיו זה מתחיל
תחילתו של מסע!

הרהור
תחושה של איבוד שליטה
שהזמן עוצר מלכת
שרק אתה והמחשבות נופלות
שהשניה שעוברת כמעט ועוצרת

יחסים
...טיפות זולגות ממנו
האם רע לנר שלי
רוצה לכבות אותך
שלא תיגמר לעולם
שתמשיך להיות שלי...

אכזבה
אתה יודע אנשים אומרים שאתה מדהים
אני חושבת שאתה מדהים

תחושתי
אני לא כותבת מתוך כאב
אני כותבת מתוך הלב
יש לי אושר כל כך פנימי
אור שמראה לי את השמחה והחיים

אהבה
לא יכולה יותר...
רוצה אותו...
זה כואב...

גן עדן
שם בין הים
ישנו אי קטן
אי שבו נמצא לו כל העולם
העולם שלי בלבד

הרהור
לכבוש את העולם
לראות את החיים
לגלות נפלאות
לאהוב מראות מדהימים

בדידות
"...שתעזרי תתמכי
שיחסינו לא יסתיימו
בסתם שיחה שטחית
ובקשות למיניהם
כסף כסף כסף
האם את שבוייה שלו?..."

אכזבה
כשאומרים אותה
מחכים לטוב
אבל מה היא שווה
כשהיא מביאה רק רע

אודה
לאהוב ולדעת
לדעת שאתם שם
תומכים אוהבים
ומקבלים אותי כמו שאני
יודעים מה שנוא
ומה אהוב
מה מחבבת ומה פחות

אהבה
אתה,
כן אם רק הייתי יודע כמה זה עצום,
ואני רואה אותך כותב עליה...
וזה צובט בלב..."

שואה
שם הייתי לבד
ראיתי כל מה שעיניי לא יכלו לסבול
הבנתי את הסוף של התמימות
שהרוע היה כל כך גדול

עצב
"...יורדות לאט לאט
בלי רעש
שקטות
וכל כך אמיתיות
מבטאות הכל
שמחה אהבה עצב דיכאון..."

אכזבה
למה אתה לא מדבר
למה אליי אתה לא פונה
למה ממני אתה מתעלם
למה אליי התייחסת ככה
למה הייתי בעבורך כאוויר

געגוע
הגעגועים לקולך
להודעותייך
געגועים לכל דבר ממך

יש לך חיים מוזרים
אתה עוסק בתחומים מפחידים
אתה לא עצמך
אתה בתוך עולם נסתר
אותך כולם מכירים
אותך כולם אוהבים
הבנות רודפות אחריך.

נוסטלגיה
זכור לי זיכרון קטן
זיכרון כשהייתי קטנה
הזיכרון עדיין בי חיי
הזיכרון עדיין אצלי בלב

אכזבה
הנה הגבעול כבר מתפתח,
עלה ועוד עלה יוצא
ויום אחד אפילו עלי הכותרת
פותחים את עיניהם לעולם הגדול.

בדידות
היום יבוא
היום ילך

הכוכב שלי
הכי יפה ורק שלי
כולם אוהבים את הכוכב שלי
לכולם נוח להיות בכוכב שלי

"...שמישהו יסביר לי למה!
איך דבר כזה קורה
מי בכלל עושה את זה?!..."

תחושתי
אני מנסה
באמת שאני מנסה
שהכל יהיה טוב
לראות את הטוב שבדבר
אבל אני לא מצליחה

שכול
איך אפשר להתמודד
מי אמר שזה מותר
למה אתה קובע מי נשאר ומי הולך
איך אפשר לעזור
האם בכלל ניתן לעזור..."

גורל
אהבה?
שנאה?
רחמים?
רצון לעזור?

עצב
מאחוריי העיניים שלי
יש דמעות
מאוחריי העיניים שלי

גורל
"...לחצת ידי בידך
ראיתי בעינייך
את הטוב שבאמת
אז זה היה טיבו של גורל..."

הרהור
"...היית מושלם
מעין פנטזיה
שארצה ותתגשם
ישבתי ודיברתי איתך..."

ביקורת
פרח
לרצות להבין מה מסתתר
מתחת לכל אותם עלי כותרת
שאותי מכסים ומציפים

רומנטיקה
להיסחף למילים
להתמכר למנגינה
לתת את כל כולך
לאהבה בשבילה

גורל
אני מחליטה מה יהיה גורלי
אני מחליטה לאן יכלו פניי ומה אעשה
יש לי שליטה על כל דבר שקורה לי בחיים
האדם יודע איך לשלוט בכל צורה בחייו

הרהור
אנחנו סתם ידידים
באמת רק ידידים
אני לא מכחישה ולא כלום
יש לי אחר בראש
אנחנו רק ידידים

כמיהה
אני עדיין מרגישה כך
לא יודעת איך להמשיך
למי לפנות
מרגישה שאין למי לפנות
כולם סתם חברים

תחושתי
"...כשאתה מאושר אני מאושרת
כשאתה מחייך
טוב לי בלב..."

יחסים
אני עוצמת את עיניי כרגע
מדמיינת אותך
אתה כל כך כמו שרציתי
כמו שראיתי אותך בפעם האחרונה

עצב
לא יודעים איך לעזור
לא יודעים איך לפתור את המצב
איך אפשר להקל על האנשים
איך להקל עליה במיוחד

גיהנום
והאדמה תחתיי בוערת
נפתחת וממנה יוצאת הלבה
ואותי שואבת לבפנים
לכל מה שהכחשתי

ייסורים
ואני לפעמים יושבת...
חושבת...
מנסה לדעת מה הפיתרון לכל זה...
ולא מוצאת..."

אכזבה
יושבת שם בכיסא
ואתה יושב שם ממול
מרגישה כאילו אתה יוצא
ועליי לא מסתכל

גורל
אני עומדת שם
מסתכלת עלייך
רואה טוב טוב מה שבעיניך
אתה רואה מה שבעיניי
אבל יש דבר שמפריד
מפריד מאיתנו לעבור להיות ביחד

תחושתי
"...למה חולמת עלייך
למה מתגעגעת אלייך
למה רואה אותך שם
למה חושבת "למה אתה לא כאן"..."

ביקורת
איך אפשר לעזוב את הכל
להמשיך ולהתבגר
להשאיר את כולם מאחור

הרהור
אבל האחר אותי הוא לקח
וכן גורם לי לחייך
ואיתו אני מרגישה שמחה

מבינה שזהו, נגמר הכל
מבינה שהיום זה היום ולא מחר
ומבינה שמחר זה לא היום
מבינה שלכל מעשה יש תוצאה
מבינה שיש גם רע בעולם
מבינה שלאנשים יש 2 צדדים
מבינה שאני צריכה להתמודד עם הכל

בדידות
נייר
לקרוע אותו
לאלפיי רסיסים
למחוץ לקמט להרוס

מצב
אני מנסה להבין מה קורה פה
מנסה לחשוב איך אפשר לפתור את העניין
אבל רק רוע ורוע מכל כיוון
הרוע הזה פוגע יותר ויותר בנו

תחושתי
רוצה להיות היא
הכיצד אני כזאת
שהחרב תכנס בי
שתצא ותהרוס אותי

הרהור
אני לא מבינה את עצמי
הריח שלך מסביבי
לא יכולה להחליט
האם זה אתה שתחליט

געגוע
אהבה כל כך ענקית לי אליהם
הרבה כבוד לי אליהם
אי אפשר לתאר במילים
אם רק יכולתי לשנות את החיים

אהבה
והעולם כולו במה
מדמיינת אני לי אותך
קצת עייפה
ומאוד מותשת
רק רוצה ראשי עלייך

אהבה
שם למעלה כתוב שמך
ואני כבר לא יודעת
לצחוק או מה

מבוהלת...
כבר לא יכולה יותר,
זה כבר בכל מקום
והכאב פורץ מכל פינה
הכאב שלא עוזר
ובכל מקום נהיה יותר גדול, עצום... כואב יותר
לאן שלא אלך זה תמיד יהיה שם...
לאן שלא אלך זה תמיד יזכיר לי...

אמונה
כוכב,ירח,שמש,ציפורים
תראו מה נתן האלוהים!
כי צריך כל בוקר
להסתכל על העולם ולגלות

אכזבה
והוא היה שם
שאל לשלומי
החמיא
ולפתע שמתי לב לכך
וזה הרגיש לי כל-כך רע

מסתכלת, בוחנת,
הוא לא שם לב,
מתקרבים,
ומכירים, חיבוק של שנים...

אהבה
ניגשת מדברת
מאחלת מברכת
והוא עם החיוך והמבט הכובש
נוצר מגע...
מגע אישי

אכזבה
ופשוט לא יכולתי
זה הרגיש לי כל כך רע.
לא יכולה להסתכל עליכם הורסים
הורסים את חייכם
מתמכרים לזה והורסים הכל,
זה פשוט לא שווה.

אהבה
לקחתי בקבוק של צבע
ניסיתי לבחור צבע שמסמל אותי
את פנימיותי וחיצוניותי

תחושתי
בין השקט הזה שנראה מבחוץ
מתחוללת בתוכי סערה
הרגשות מציפים בפנים
הלב מחסיר פעימה

הרהור
"...ואני רוצה לעוף
להיות לפייה קטנה
שם ביער הגדול
עם העצים הגבוהים והדקים..."

להיות תמימה
האם זה רע?
האם אני תמימה
או סתם פשוט לא רוצה

מצב
נרדמתי
וקמתי
שוב נרדמתי
והפעם התעוררתי בבהלה

בדידות
מגיעה לאותה נקודה,
נקודת השבירה
שבה אני כמו כלי,
נשברת כל כך חזק

אהבה
כותבת לך
מנסה להביע בכתב
לומר עד כמה אותך אוהב
מנסה לומר דבר שתאהב
רוצה שאותי רק תקבל

אני מול כל העולם
בדרך של השביל שלי
בקצב שלי

הרהור
שם באותו המקום אתה נמצא
לא הולך לשום מקום פשוט נמצא
ואני היא זאת שהולכת ,חוזרת, נעלמת
בסוף תמיד אלייך חוזרת,

שם בין הים
ישנו אי קטן
אי שבו נמצא לו כל העולם

הרהור
תתעורר חביבי
זה לא אתה שמשחק במשחק החיים
אתה נותן לעצמך שישחקו בך לפי הקלפים שלהם

הרהור
זה מרגיש לי מפחיד
אני לא יכולה לומר מה שבפנים
לא רוצה שכולם ידעו
עליי ועליך
יש אני ואתה?


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
כתבתי עליך,
חלמתי עליך,
רציתי רק בין זרועותיך,
ומנגד החלטתי שאני רוצה לבד,
לא רוצה להיות בקשר.

ג'ננה
ושלא תעיז!
שלא תעיז לחשוב שאני ככה!!!

אהבה נכזבת
...ושהרגש הזה לא חד צדדי
תגיד לי שלך יש גם אש בוערת כלפיי
בבקשה תבוא אליי כשאהיה עצובה
תחבק אותי כשאכאב
תאמר לי מילות אהבה
רק אל תלך בדרך האחרת
אל תבחר להיות לבד...

אוטוביוגרפי
זאת הנקודה שעליה מונחת האצבע, לי לא היה כוח ואתה צריך את
הכוח שלי במסווה של קול.

למה טובה האמת? בשבילי? כשכולם מסביב הם אותו הדבר, צועדים אחד
אחרי השני, לאורך אותו המסלול, נוגסים מאותה החתיכה, ונוהרים
לאותם המקומות, בורחים ביחד כשנראה שמתקרבים לעברם ללא
עוררין, נוהרים לאותם המקומות הקרירים והבטוחים.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
שקיעה וזריחה
אל היצירה

נוף
אל היצירה




פיל

סלט חצילים

יום ראשון

שיירה של ספגטי
עם רגליים


בקיצור אל תקחו
סמים, זה עושה
לא בסדר

עובדות
החייםafriend
with) weed is a
friend indeed)


תרומה לבמה





יוצר מס' 48089. בבמה מאז 13/2/05 21:31

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות להילה סמיילי
© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה