| 
 
 
 
 
 
 
 | 
 ילדה בת 17ברחובות לוהטים
 והיום
 שמתחפש לתמים
 ילדה בת 17
 ולשון בתולה
 לפני נגיעה
 בעינב הראשון
 של יערות בלתי מושגים
 ילדה בת 17
 וכבר מלכה
 בעולם ורוד
 ומעטה עננים
 כמיטה
 
 סתם ילדה..
 חולמת להרגיש באמת
 ובנתיים
 מצוידת בחבילת דפים ועט
 משרבטת צורות
 מרקידה נשמות
 
 
 
 | 
 האימא המשולשת שוות הצלעות בעלת ההיקפים המרשימים 60-60-60הייתה הראשונה להוציא הגה ואמרה "אני בשוק!"
 האבא, משו"ש חייה של משולשית לא הבין ואמר "זה לא יתכן, זה לא
 אפשרי, חייב להיות פיתרון מדעי" וכולם הבינו שהוא צטט איש
 מכובד מערוץ הילדים.
 
 | 
 | 
 את לא תעזבי את כל מה שסביבךבמטרה לנקום את דמעתך
 לא נחנקת! לא בוכה!
 הגבולות שלך גבולות!
 את לא יכולה לקום בבוקר במיטה זרה.
 
 | 
 | בוא, בוא ותשחק ביאני ממש כיפית
 יש לי עיניים
 שצריך להחליף
 כי הן מזמן הפסיקו לראות
 אבל חוץ מזה יש לי רגליים
 שאפשר לפתוח ולסגור
 בלי בעיה
 
 | 
 | אני רוצה לנגן על החליל שלךאבל החליל שלך מזייף בפזמון
 
 | 
 | היית פעם רעבה?
 אבל הפשטידה זחלה ביעף לרצפה
 לחפש לה את הרגליים, המוח והכבד
 
 | 
 | כשהוא יראה בענייך יםתקווי שלא תיפול העדשה
 כי אז כל הלילה תאכלי לבד אפונה
 
 | 
 | מבחן האהבה היה שם כשפתחת את החלוןמקווה לקרוע את הוילון
 לעוף אל החלום
 הוא היה שם גם כששלחת מתנה
 שלחת לי פרח מתוך גן של ארמון
 קבלתי אף נוצה מזנב של דרקון
 
 | 
 | קנית לי שרביט שמסוגל להפיח בך רוח נעוריםואני בתמורה שקית שלמה של "אתה מצחיק אותי נורא"
 
 | 
 | ביום ההוא עטפו את מלכת העיירהבתוך שמיכת סאטן נוצצת וסגולה
 
 | 
 | על מה ולמהזורקת מילים
 משתוקקת להפוך יום תמים
 לרמה סוערת ימים
 
 | 
 | שם מצאתי לי פינהשם הייתי החולצה ובה' הידיעה
 ההגשמה
 
 | 
 | תסמן לי לשתוק ואז תחנוק אותי באהבתך
 תכניס אלי את כולך ותוודא הריגה
 
 בדמעה ראשונה
 
 | 
 | 
 אני באושוויץהשלג נערם על הגגות המשולשים, והעצים המרשימים בגובהם שמאיימים
 לשווה למקום הזה מראה של עוד  איזו שכונה ישנה.
 
 | 
 | עכשיו אני בבית, יום שבת רגוע...הרגשה משפחתית וחמימה, כולם מרעיפים המון אהבה, מסה של מחוות
 ופשוט עוטפים אותי בצמר גפן של אכפתיות והקשבה.
 
 | 
 | שעות של כלום, חלל ריק באמצע יצירה... מגרה אותי להמשיך ליצור
 שעות שגורמות לי לשחזר את מה שהיה ולחשוב איך אני רוצה שיהיה
 
 | 
 
 
 
 אל הארכיון האישי (1 יצירות מאורכבות) 
 | 
        
          | היא אמרה ליתראה...
 החיים די
 יפים...
 נשכור לנו חדר
 בדרום ת"א
 ונחייה כמו
 גדולים
 ונחייה מדקה
 לדקה
 נמצא עבודה
 זמנית
 לא רצינית
 וגם נחתום
 בלישכה
 ואולי גם תמצא
 איזה נושא
 לסלוגן...
 
 
 
 באבא ציון,
 בסלוגן הפרישה
 הרישמי שלו!
 |  
 
   
 
 
 
 
 
 |