[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הילה בהר
ICQ 329062656 329062656
אל היצירות בבמה האהובות על הילה בהראל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי הילה בהר
ה"הילה" שלי.
מגנה עליי מהעולם.
שם אני כותבת.
בשקט.
לפעמים...




לרשימת יצירות השירה החדשות
בדידות
אחרי לילה בלי שינה
הבוקר הזה אחר
ערפל כבד מכסה את הכול
ואני במיטה

חלום
הברחת את כל הפחדים שלי
את העצב והדיכאונות
נסחפתי אחרייך
וביחד צבענו את כל הימים השחורים
בגוונים של קשת

כעס
אני רוצה לברוח
להתחמק לפני שהאש תגיע אליי
אבל אני לא מצליחה לזוז
רגליי בוגדות בי

אהבה
וכך, פתאום מבין העננים
בין קרני השמש וטיפות הגשם הקטנות
מגיחה הקשת ואתה נגלה אליי

תחושתי
עד שההרים יתפוררו בים
עד שהקיץ והחורף יתמזגו
עד שתביני שאת האחת
צפוי לי סתיו אפור
ולך עוד אביב מלבלב

געגוע
בלונים כחולים לבנים
מרחפים בשמים
כבר אין חיוך אחד על השפתיים

געגוע
בספסל קטן באמצע שום-מקום חיבקת אותי
בספסל קטן בין הכוכבים היית ולא הבטחת לי דבר
ומי אני בין זרועותייך
מנסה לראות דרך עינייך

געגוע
תמיד רציתי לדעת איך זה להיות בצד השני של העולם.
לברוח מכאן למקום אחר,
שבו לא יהיו עוד דאגות ולא יהיה בי פחד.

זכרונות
ואני, שכבר לא מצליחה להירדם בלילות
יורדת לכאן, לגן השעשועים הישן
בשעות שאין בו רוח חיים

הרהור
הגוף משתולל, כועס, נאבק
והנפש שלווה, מאושרת.
אתה מבין שאם הם יפגשו
אחד מהם יתמוטט

בדידות
ושוב כשמגיע הלילה אני לבד
איפה ההילה שלי?
כבר לא זוהרת מסביבי

בדידות
3 אנשים,
2 לבבות מאוהבים,
ולב 1 שבור.

לפעמים אין את המוזה
זאת שבוערת מבפנים
זאת שמכתיבה את הכללים

תחושתי
ולא הסכמת לעזוב
עד שהישרתי אלייך מבט עמוק ואמיתי
ונתת לי לראות את עצמי דרך עינייך

אהבה
בין רגעי הסתם לרגעי האושר
מפרידה רק נגיעה
עוד חיוך אחד ואני בטוחה
שהחיים בחרו בי מסיבה טובה

תחושתי
אני עוצמת עיניים
הרוח מלטפת לי את העור
בנגיעות קטנות ונעימות

עצב
בתוך כל הסערה
והטבע המתפרץ, הכועס
אני מחפשת את מקומי

הכול שונה מן העבר
וזה כל מה שנשאר
חושך מואר

כמיהה
טיפות ודמעות
מתערבבות אלו באלו
בין מציאות להזיה

חלום
קמתי בלילה ליום ההפך
בלילה הזה כולם ערים
בלילה הזה כולם שונים
בלילה הזה היינו הפכים

מצב
יום שחור, לילה לבן
אותה הרגשה מוכרת
בכוח חוזרת

תחושתי
המוני שברירי מחשבה
החלו כותבים בה שירים
שהיא אף פעם לא ידעה לומר במילים

אכזבה
דרך משקפיים שחורים
אני מנסה לראות את צבעי העולם
מהלכת על החול החם ברגליים יחפות
מביטה קדימה, השביל ברור לי

כאב
קשה לי לכתוב עכשיו
כי זה בעצם להודות
שרע לי

עצב
ושוב ברגע הזה אל מול שקיעה נעלמת
אני נשברת ובוכה במשך כל הדרך.

תחושתי
תודה על הכל
תמיד תישארו חלק ממני
כי יש דברים שיישארו לנצח...

געגוע
את עכשיו חושבת
שזו התקופה הכי טובה שלך בחיים
רגעים קטנים שחוזרים ונעלמים
מעלים בך חיוך אמיתי

כאב
לא לכתוב בכוח הוא אמר
אבל הייתי חייבת
למרות שלא היה על מה
למרות שלא ידעתי איך

הרהור
אני סה"כ ילדה
לא מחוברת למציאות
פוחדת להבין שזו רק אשליה
כי אלה החיים בשבילי

כאב
נפלו כל החומות שבניתי
כשלא היית כאן
הפלת אותן אחת אחת
ואיבדתי תחושה למה שקורה לי

תחושתי
לפני שזה נגמר, יש ריח חדש באוויר
שילוב הטעמים יוצר תחושה לא מוכרת
שלומדים לאהוב לאט

תחושתי
הייתי נותנת הכל כדי לצאת מכאן
אבל אני לכודה בחיים שלי
ולא אני שולטת בהם

וידוי
למחשבות חדשות
ואני מחפשת מילים בכוח
כדי להפסיק לחשוב עלייך

אמונה
תמיד האמנתי בגן עדן
בטוחה שכשנשמתי תרחף לה מעלה
היא תגיע למקום טוב
טוב יותר מהמקום הזה שנקרא "עולם".

וידוי
מלכה בלי כתר
זר פרחים לבנים
עוד מבט עיניים
אציע לך אותי

וידוי
מסתובבת בלי הרף
רוצה להיעצר על נקודה אחת
הנקודה הנכונה
שתוביל אותי למקום הזה

זכרונות
כאן, במקום הכי שלו בעולם
אני מרשה לעצמי להישבר

געגוע
מתוך כאב נסתר
אני מחבקת אותך
מרחוק קרוב
ולא רוצה לעזוב

געגוע
ולפעמים זה מרגיש לי רק חצי אמת,
חצי ראש, חצי לב

עצב
אבל הזמן לא מחכה ועוד שנה עברה,
ואני תמיד חוזרת לאותה הנקודה,
לאותה ההרגשה בדיוק בתאריך הזה

חלום
עשן סגול מסביב לגופי
ואני מתנתקת
צופה מהצד
באוויר מרחפת.

וידוי
מקדיש את כוחותיו האחרונים
להרכיב את פזל האופטימיות
וכך, הדף מתמלא
הדיו מתרוקן

הרהור
פסיפס צבעוני.
החיים שלי.
כל צבע,
כל סדק,
מסמל חלק ממני.

תחושתי
הכול ריק
ריק סביבי, ריק בפנים
ואני, רוצה להתמלא רק בטוב

תחושתי
ואז הקולות והצלילים האלה שאתה כ"כ אוהב
יקחו אותך משם, יעטפו אותך בכאב
ואתה תקח נשימה, תפקח עיניים ותבין

תחושתי
אף אחד לא יבין
שאני כבר השלמתי עם האמת שלי
והפעם, הקשבתי רק ללב שלי

הרהור
עוד כוכב נופל בשמים שחורים
ושמחת חיים אחת אבדה
מנסה לזכור מתי בדיוק
היא חמקה לי מהנשמה

תחושתי
ושוב פעם אני מתפצלת לשניים
ואתם רואים רק את החלק
שאתם רוצים לראות
שנוח לכם לראות

תחושתי
כאן בין מסך העשן
ואורות הבמה
אין מסיכות, רק כוונה

תחושתי
אני כ"כ שבורה עכשיו
חסרת מילים אל מולך




מאניק סטריט
פריצ'רס היא
הלהקה היחידה
שהמחאה שלה נגד
עריצות השלטונות
היא כנה!


פרובוקטור.


תרומה לבמה





יוצר מס' 79327. בבמה מאז 12/11/07 0:24

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות להילה בהר
© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה