|
יליד 1975, תלמיד פסיכולוגיה באונ' חיפה.
וזהו.
עודד הוא בן-אדם מוזר.
זאת אומנם קביעה חד- משמעית ומוקדמת מדי, שניתנה מנקודת מבט
סובייקטיבית, אך בתור ההוגה, הקובע והרושם של הסיפור, או
במילים אחרות, בתור האלוהים של הסיפור שלי אני קובע כי עודד
הנו אדם מוזר.
|
הם היו חיילים צעירים. עובדה שחשוב לזכור על מנת להבין באמת את
הסיפור, להבדיל מסתם לקרוא אותו.
חיילים צעירים עדיין לא גיבשו לעצמם דפוסי התנהגות, מן אופי
צבאי שכזה. יכולת להגיב בצורה הנאותה.
|
זה כל-כך התאים לה ללכת עם השיר ההוא עד הסוף.
בבוקר השמיני בדצמבר, ערב ב' כסלו, היא קפצה מהגג השקט של
הבניין אל הרחוב הסואן, וצבעה אותו באדום.
|
"אני עומד לספר לך סיפור" אמרתי.
שכבנו במקום שונה בזמן אחר והמיטה חרקה.
"אני לא מבקש הרבה, רק שתקשיבי"
|
|
|
לא תיימניה בכלל
כתבה: "אני
נשבעת שלא לקחתי
לריאות אף
פעם!"
טוב. לידיעתכם,
הגברת לוקחת
טריפים נגד כאב
ראש ועושה תה
צמחים
מסופרסקאנק.
חרגול חושף |
|
