|
שכחו מזה....
אוכלת כל מה שנשאר וממיסה את זכרו האחרון של התום.
|
המרחק מכאיב אהובי
הריקנות מרכיבה את הנשמה
אך כמו ציפורים המנקרות בעך אלון קשוח
כך גזע אהבתינו עומד איתן
ביער הכלום.
|
|
|
אני לא אוהבת
ללכת לחופי
נודיסטים, החזה
שלי גדול מדי
אתה לא חושב?
מיכלי מסבירה
לאלטמן את
עובדות החיים
המעוותות, וגם
מדגימה |
|
