|
גופי מצמיח כנפיים. ראשי סחרחר ועפעפיי כבדים. אני לא רואה
אנשים בבירור, רק צלליות יפות שמחייכות אליי. אני מניעה את
האגן בתנועות רכות ועגולות ומרגישה איך מציפה אותי אהבה. פותחת
סכר לגוף לשיר את שירו והולכת אחריו, שבויה בחדוותו ואחרי
עוצמתו.
|
אמא שלי הזמינה אותנו לארוחה מחר בערב - אתה צועק לי מהמטבח.
חדר השינה מתערפל לי לכמה רגעים ומתוך שינתי בוקע לו, שחור
וסמיך, יום המחרת ,הארור.
אם היית יודע, אולי לא היית מציע שנלך להורים שלך לארוחת- ערב.
|
|
|
השיער הבלונדיני
המהמם, העיניים
המבוהלות,
המדהימות
בלחותן,
המסתכלות עליי
ביראה והריסים
שהצלו עליהן;
השמלה הלבנבנה
שלך שתאמה באופן
מושלם את
הנעליים,
השפתיים
החושניות, העור
התכול... זה מה
שעשה אותך כל כך
בלתי נשכחת
כשהכנסתי אותך
לסיר.
גרגמל נזכר
בדרדסית. |
|
