|
Under my bed I keep the darkest secret of my life
Along with the pain and the sadness and the knife
|
כחיה רעבה את טורפת אותי גומרת ולוחשת תודה
אז עוטה מסכה ובורחת כדי שאיש לא ידע
|
עוד לוחשת האש שהצתת בי פעם
עוד החום צולה ומתיש
|
ובמותך אקדיש לך את נשמתי
אשר בלעדיך איבדה את יעודה
|
תמירה ודקה, תפסע לעברי, תישק לשפתיי הרעבות, הנואשות
ידיה חובקות את גופי הרועד, אצבעותי מטיילות בפחם שערה
עיניים שלוש לה, מטיבה היא לראותי מכל אדם אחר
|
|
|
כשהייתי קטנה,
לא הבנתי איך זה
יכול להיות
ששרים "אז למה
לא כל יום שבת",
ואז "כל יום
שבת". זה לא
מסתדר,
רציונלית.
הרוסיה שמשתייכת
לסוג השני |
|
