|
הילה רון, שם פרטי ומשפחה שהפכו לשם אחד.
נולדה באמצע חום יולי-אוגוסט של שנת 82, בראשון
לציון, מרכז. הושפעה מאוד ע"י שני אחיה הגדולים,
שהיו מוכנים לוותר עליה תמורת ארטיק ואמבטיה, כבר
כשחזרה מבית החולים.
כולם טענו שזו 'ילדת פלא', אך עם השנים, הפלא עבר
והילדה נשארה, והיא מתמודדת... כל יום.
מזדהה עם אנה (משינה), מעריצה את ברטון ומנסה להבין
למה כל דבר פועל ככה ולא אחרת.
חלק יגידו שזו טיפשות- אחרים יקראו לזה תמימות.
התחילה לכתוב בגיל מוקדם, פרשה ללא סיבה מיוחדת,
וחזרה אחרי הפסקה ממושכת.
מושפעת, כמו כולם, מבעיות שבלב.
מומלצים: "מחשבות של בוקר", "עצמי הולך לטייל..."
קחו לכם רגע ותחשבו על הנקודה הבאה: תינוק מגיח לאוויר העולם
ועוד לפני הנשימה הראשונה הוא מקבל מכה, כאפה מטאפורית מהחיים.
חיים שהוא בכלל עוד לא הספיק לטעום ולחוש. ועוד דבר, אתם
חושבים שאם הוא היה יודע מה מצפה לו בחוץ, בעולם האמיתי, הוא
היה יוצא?
|
"לילה, ההורים למשפחת דארלינג יצאו מהבית והילדים שכבו במיטות.
וונדי סיפרה לאחיה, ג'ון ומייקל, את הסיפור על פיטר פן..."
היי! מי אתם ומה אתם בכלל מתערבים לי בחלום? מה אכפת לכם על מה
אני חולמת? יאללה- עופו מפה! יש לכם מזל שהטלפון מצלצל אחרת
הייתי קורעת אתכם!
|
אנחנו פוסעים בצעדים לא בטוחים אל עבר העוגן שלנו. נסו לדמיין
את עצמכם על חוף הים בפלמחים, מנסים להגיע אל הספינה הגדולה.
מי שיודע, זו כבר התפרקה לחתיכות חלודה ולא נותר ממנה אלא זכר
תת קרקעי. מה זה אומר לגבי העוגן שלנו? יש לנו לאן ללכת? לעבר
מה לדדות בחרדה?
|
הפתעות יש בשפע, ועצב לא חסר
אם דבר אחד הולך לי - המאזניים כבר ידאגו לאזן.
|
אני לא שותה,
לא מעשנת,
(והחרוז המבוקש- גם לא מזדיינת).
|
הכובד, העומס, הפחד.
שיבוא, שיתן, שיקח, שיאהב
שישאר.
|
אם נכנס לעומקן של המילים 'להיתקל' זה יותר במובן המישור
ו'לשקוע' זה במובן העומק.
תהליך ההתקלות מגיע לפתע, מקרה בודד המתרחש כחלק מרצף האירועים
היומיומיים שלנו. דמיינו לעצמכם קו רציף שזורם באופן עיקבי,
הוא חיינו. לפתע, נתקל הפרט והקו פוסק מלנוע הלאה ולהתקדם
|
אני לא מבינה את כל הקטע הזה של נשיקות אוהבים על הבוקר בסרטים
רומנטיים. מה זה? איפה הצחצוח שיניים? שלוק של קפה או לפחות
שאכטה מסגיריה כדי לנטרל את כל הג'יפה הזו? מה נסגר איתם? אם
תשאלו אותי, הם באמת חיים בסרט.
|
אין בי דרישות מנופחות או ציפיות מוגזמות
אבל אתה חייב להתמודד ולא תתבלבל כי אין בך כוחות.
|
הוא, אין לו מושג מהחיים שלו, נמצא (מנטאלית) אי שם בשלהי גיל
ה-'טמבל-עשרה', לא מבין כלום מלבד כדורגל ביום שישי (לפני
שבת), חבר'ה, קפה ובחורות- ידידות... איש טוב כזה, מאלו שאתה
מסתכל עליהם ואומר: "יא אללה, איך הייתי רוצה להיות יותר
כמוהו, איזה בנאדם. מגיע ל
|
לפעמים, כשאתה חסר לו והוא ממש בודד, הוא גם מגיע כשאתה ישן עם
עוד מישהו. נכנס לחדר בזחילה חשאית ועומד בפינה. הוא יעמוד שם
עד שתיתן לו אישור להתקרב.
|
|
|
אני שונא.
מתוך הביוגרפיה
של רגזני W.
דרדסון |
|
