[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הילה רן

אל היצירות בבמה האהובות על הילה רןאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי הילה רןאל היוצרים המעריכים את הילה רן
שמה האמיתי הוא הילה ריינשטיין ביטון, הכינוי הילה
רן   היה מחווה לרן עין דור אשר למד איתה מכיתה ד
ועד כיתה י' ונפטר בתאונת מטוס בחוף בהרצליה ב2000.

נולדה ב22.8.85.
כותבת כי היא לא מכירה דרך אחרת להרגיש חיה ...
המערכת המליצה על "אבן". היוצרת ממליצה על מה שבא
לכם לקרוא...




No hay otra luz
Que la que tu imaginas

Recordar
Es viver de neuvo

אין אור אחר

אין אור אחר
פרט לזה שאת מדמינת

לזכור
זה לחיות מחדש .

(מרג'ורי אגוסין )




לרשימת יצירות השירה החדשות
תחושתי
32 לעיסות
קטנות
לפני שמותר לי לעכל
מתפללת שאיש לא מסתכל
הם הרי לא שמנים

אני לא רק
סופרת מילים נוגות

אמי לא יכולה לשלוח
גלויה לשמיים
אמי מכניסה
את ההונגרית למגירה

העמידו אותך
על דפנות האולימיפוס
מעל פשוטי העם

אתה מורח כמרגרינה
ועוטף הדוק
את הרגש במילותיך הכנות

שרירים ושקרים
ציפורים חפות ומתות
מתערבבים ומסעירים
רגעים שובים
ושוברים
טמרות עשן

למצוא את האושר בכל יום
מחדש או לפחות להשיג
קמצוץ אחד משובל

נתקפתי בחילה
הפכת בעיני לצנינים
מהבילים

מעולם לא הלכתי לפסיכולוג
המוח חד
וביקורתי כאלף מרפאי נפש

המלכה האם
יורדת לה
לוכדת מבטים
בעודה מדיפה

אהבה
היית ונותרת
כוכב מנצנץ בחשכה
כל אוהביי מחווירים
קמעא לצלך הישן

כשהדמעה אלייך מתקרבת
ובך זולגת

טל רק נראה שקט
כל היום הוא מפרק
מכוניות צעצוע
מכשירים מקולקלים

משפחה היא כל הנותר
לי
כדי ללבות את
אור הנשמה

שכול
הייתי ילדה
כשצעדו בכיכר
ילדי הנרות

שיר ילדים
לפני שהוא בא, הגננת ישבה אתנו
ואמרה להיות נחמדים וטובים
יריב הוא ילד מיוחד

אהבה
לחש לי
בעת השקיעה
שאוכל להתמזג בך

וידוי
גברים
כבר עשו תואר
בלברוח ממני

מיכאל
אוהב לצייר שמיים
וגנים ירוקים

פוגעת בה
בנציצים של כעס
מקווה שהיא יודעת
עד כמה אני באמת
מעריצה

מיקה מדברת על עצמה
בגוף שלישי
כדי להרגיש רוקסטאר
או לפחות גרופית

ארוטי
ביקשת להפשיט
אותי מסודותיי

כל שאבקש אמרת לי,
תגשים

נסיכה לא מחלקת חתימות
רק מפלט בנמל הבית
שאותו היא מעגנת
בתוכה

קצרצר
רצית שאביט בך
במשקפיים ורודות

געגוע
לו היית עומד מולי עכשיו
עם החיוך היפה שלך

מסדרת החדר
רצפה, ארונות
ואת תיבת התכשיטים

יחסים
רצית שאהיה לך
אישה טהורה
כנראה שלא רצית
לנקות את הדם שלי מהרצפה

כאילן בגשם
מתנופפת ברוח
מתגפפת עם גרמי
שמיים
נותנת לבליל המילים
לסחוף.

שבויה
בתוך כל מבט
קטן
מתריס או מפויס

קינה
אני לדודי ודודי לי
ומה אם דודי שלי
איננו כבר?

קובץ שירים
קם בה הרצון
לעסוק בשירתה
לדשדש ברגע

יחסים
קשה לך לעצור
להפסיק לחשוב
לזרוק אותי
על הרצפה הקרה
ולעשות בי שלך

אלוהים
תרצה לא מרצה
או מתרצת.
תרצה היא פשוט
תרצה.

חלום
אהיה לך דף נייר
חלק וסופג

רגע לפני הרעש
יושבת בסוכה
עם האושפיזין

החום הזה הורג אותי
והנוכחות שלך
לא עוזרת בכלל

אמונה
התעוררה בי השגרה
האפורה

קובץ שירים
הסתכלת,
לא אמרת מילה
כנראה שהרגשת
את הצריבה

אהבה
אלף זריחות
ראיתי בעיניך

ריקה מתוכן
ריקה מאוויר
וריקה מעצמי

שיר ילדים
היא גברת מגונדרת
כל יום אמא עושה לה תסרוקת אחרת

אשחק יום אחד
בקיפולי הזמן

וידוי
אני רק קליפה
קליפה מתעתעת

קינה
24 נפשות
שהפכו כבויות

לא מודעת ליופי עיניה
חושבת כי
איש לא רואה
אלא את הסדקים

קינה
I keep telling my self
That you're dead
If I say it enough times,
I might actually believe it.

שכול
Words of pain and misery
Written all over again
My expressions repeat
Once more

אהבה היא לא תמיד קסומה
היא יכולה להשתבש
כקסם שחור

שכול
אני נכנסת לעיר לבנה
עם הרבה אבנים

אהבה
לקליאופטרה
-יוליוס קיסר,
מרק אנטוני
ומצריים-
כולם היו
מאהביה

אכזבה
אני לא מחכה יותר
לאבירים
המהלכים עם שריונים
על גבי סוסים צחורים ואצילים

אהבתיך
אף שהייתי
כוכב נוסף
בגלקסיה אלמותית

וידוי
אוהבת את האומנות שלי
מדממת, מתה
על הקנבס

רסיסים של שבר
שחור משחור

ביקורת
המלצת לי להתקשט באיפור
כדי להביא את האושר

אחרי ככלות הכל,
נתלו הליצנים
האוחזים
בשמה של האהבה

יחסים
הייתי לך
איילת השחר
אתה לי
שלמה המלך

כשחושבים הם
שאותם לא רואים
המתים שלי חיים

שיר ילדים
כשבי היא מביטה,
אני פשוט יודע, לא משנה כמה רע בגן
אני בטוח

צמד שירים
עד אתמול היה לי ידיד
עד אתמול לי היה רע


דמעה
יורדת לי דמעה

שמת את מילותיה
בפי
ניסית להלביש אותי
בריחה ובשמלותיה

הכוויות שלי
דוהות אט-אט
אפילו אני בקושי
מרגישה אותן
(יותר)

ייסורים
הגשם יורד
הארובה מלאה אפר
אפר של אנשים

יחסים
מגורשת
סרוחה
נבגדת

אני חיה
בתוך קירות זכוכית
של משחק, העמדות פנים
שמתקיימות בראשי בלבד

יחסים
היום אני חיה
לא משנה מה ימות מחר
החוזק שלי (בלעדיך)
או ההיגיון שמחזיק
אותך עטוף
בקרביים שלי

כמיהה
שום אדם לא מושך אותי
ושום דבר לא צולב אותי
או מושך אותי אל הסף
אולי רק עט ודף

אהוב
היום
ותמיד

וידוי
רוצה לאבד עצמי לדעת
ברחובות גופך
בסמטאות הצרות
במשעולי הדרך

תחושתי
סחף אותי הים
נקיק אחר נקיק
צחה נשימתי

הותרת
חור שחור
שגדל והתעצם
ברחמי, בלבי
ובנשמתי

שיר ילדים
לגל חיוך מתוק
לחיים שמנמנות
עיניים מחממות
וטובות

יחסים
דגה
לך מהראש
מחשבות
סקסיות

געגוע
אילו רק הם היו יודעים
מה מתחולל לי בפנים
כשהמתים אליי מדברים
דמם זועק בי

תחושתי
מתחת לכאב
ומעל הזעם
מגרדים פצעים

אלוהים
דקור אותי,
הוצא ממני
טיפה אחר טיפה
נקז ממני
את כל השליליות

קינה
אני, החיילת שלך
עם מדי הזית
שומרת לך על הקרקע
ואתה, שומר
לי על השמיים

יחסים
כמו שלא התמסר מעולם
כאילו לא אהב מעולם
כאילו לא נגע מעולם

הייתי יכולה לאהוב אותך
הייתי יכולה להכיל
את כל הפצעים והשריטות
ולהפוך את שנינו אחרת

הייתי רוצה
להיות לך
שיר שמח

להשליך את הטעם הרע שהותירו בי
אוהביי
לאהוב את החלקים שסירבתי
להכיר כשלי

הילה האפורה
היא קליפה
עטופה בסרט אדום
ובשער זהוב

אהבה
הילתי איננה יותר
הלכה לה לעולם טוב יותר,
הותירה אותי בלעדיה

שירת ימי הביניים
הרוח תייבש
את כל הפצעים
המהרהרים
הסוערים

בלדה
אם הייתי מלאך
הייתי פוגש בך
קורא את מה שאת חושבת
מחבק אותך לפני שהעצב מגיע

שירת ימי הביניים
אחת שתיים שלוש
ערפו את ראשה
של המלכה בולין

בוכה היא שוב
אין מי שיאחוז בידה
יצחק מדמעותיה
ויגרום לה לשכוח

יחסים
ידעת לתת
פרחים יפים
אך איכשהוא
נותרנו
שסועים

לא שולחת לאוויר
משאלות אהבה
בלוני-אשליה
מתעתעים

שכול
כבר לא חיה אני
חיה-מתה
הילה חיה-מתה

לפעמים אני חושבת
שהצלחתי להמשיך הלאה
להתמודד עם הזיכרון

הסמנטיקה כובלת
את הרגש (ואותי)
מכניסה לקופסה שקופה

תחושתי
חלקה אני
מחספוסים, ניקובים
גלדים מעמיקים
ומזיופים

כשחרוז שלי
ממני בורח

ביקורת
מותירה אחריי
שובל של ריחות סרוחים
מילות ארס חורכות.
נפשות.

לקברך הטרי
עוד לא הספיקו לשים טיט
לא אמרו "אל מלא רחמים"
לא שפכו עליך את מלוא החול

אהבה
אין כמו שקיעה
לטיהור
האדמה

אלוהים
הייתי בכרחם,
שחורה,בודדה,
עצורה,

לא משתמשת במילים
כדי לתאר רגש
מילותיה לא חוסכות גם
בצח שבאישים

הייתי רוצה לאחוז
במהות המתעתעת
קשה לי להסתגל
לקצרות קיומנו

ארספואטיקה
היום ילדתי שיר
הוא קצף, רעש
בעט

יחסים
באתי אליך
חוטאת
וללא ציפיות

אתה הרצון העיוור שלי.לרצות אותך שוב ושוב
לזעוק את שמך ברגש ריק מתוכן

יחסים
נעצת בי
את טלפייך
שאזכור אותך נצח

ילדה-אישה
שמחה-תמה-ערה
לעולם
מאיה היא כואבת
וסומכת

מרחיקה חשבונות
תלושי משכורת
אוגרת בארון התלייה

תחושתי
היום
נסעתי באוטובוס
הרגשתי כמו פצועה
השבה למקום הירי

יחסים
רק אני ידעתי
שהיא פוחדת
אתה שר לה אהבה
והיא הכל מדחיקה

טבע
לילה חשוך
כוכבים זורחים
תנים מייללים
טקס קדום מתחולל
לבוא הלבנה הראשונה

כעס
לוקחת דף לבן
צבעי פחם
ומציירת אותך
מטשטשת, מאירה
מוסיפה הרבה אפור

היה לי פעם מקום
שאליו הייתי הולכת
כאשר רציתי לחבוש מחדש
את עצמי

לא אורב או עורג
אתה לי החזק שבזקיפים
שומר עליי
ישנה או ערה

לא נרגעת,כועסת
עור של פיל
(הכל אשליה)

שיר ילדים
נדב הוא החבר הכי טוב שלי בגן
לא מפחד לריב לא עם הגננת
ולא עם הילדים

היעזר בקסם שחור
כדי להפיל אותי מכסאי,
אני אעזר בלבי
ונראה כבר מי יפול

אנחנו מנווטים לנו בחושניות
אחד אל עבר השני
אך מסתתרים מהעתיד

ארוטי
מסריחה מריחו
של גבר אחר
שרטתי את גבו
הוא גרם לי לצרוח

הייתי מוחקת
במחי-יד
את כל האחרונות
שהיו לך לפני

קשה לכם לתייג אותנו
פיות, מכשפות,
חשוכות אור, אמזונות

אני נצר
לגברים
ולנשים גדולות רוח
ונפש

אשת-חטא אני
מאם-לבת
אישה אחר אישה
נושאות אנו על חזינו...

באנו לאוויר העולם
אישה מתוך אישה
יופי לאחר יופי

אהבה
רוצה לבוא אליך
בכיסויי עיניים
לבנה, טהורה וזכה

סיוון היא גרורה
נגררת
שלוחה של אדם אחר

סלח לי על כל מה שלא יכולתי
לעשות
לא השכלתי להרים את הראש בגאווה
לא יכולתי להמשיך הלאה במהירות

לוקח זמן
לצוף
אחרי שהאדמה
רועדת

וידוי
עוד הריח שלך
על הסדינים

היית לי
נצנוץ
מלטף
מכופף

אהבה
שוטים אנו לאהבה,
מוטרפים
מלהבותיה
המשתקפות
בעינינו

פרות רבות
זבחתי
במה שחשבתי -
מקדש אהבתך

כעס
עוד לא קמלו בי פרחייך

פרחים אדומים
מדממים

תחושתי
ביקשתי שתשתול בי
דליות צהובות
להוסיף קצת צבע לליבי
וצבעונים אדומים
שאחוש בצבע האהבה

מחאה
פרפרים לא עפים פה
קיצצו להם את הכנפיים
הגלו אותם למקום רחוק

מתגרד, מתקלף
עור פני

נפלנו
שנינו
לתהום שחורה

לילה של שתיקה
חלומות ורגשות
אצורים

רטט נשיקותיך
מעביר בי זרמים
לעתיד לבוא

הייתי אחרת
אם לא הייתי שלך

געגוע
צועקת "סבתא" הילדה
סבתא עומדת, מסתכלת מלמעלה
עם מטפחת לראשה, משקפיים עבות
כל פניה זורחות עם חיוך ענקי

ארוטי
כמה ערגה יש במבט שלך
שלא מרפה מגופי
אל תגיד מילה -
העיניים שלך הן המשחק המקדים
הטוב ביותר

לאבד את התיק
עננים מושכים
החוצה
רעלים

תחושתי
איפה היינו
כשנתת את חסדיך?

דיאלוג
את לא צל
של מה שהיית פעם
מעולם לא היית חזקה
עכשיו פחות מתמיד

ייסורים
הסתירו ממני
את דבר מחלתך
נכון כי הייתי הראשונה
מאחיי לדעת
כי אתה חולה
אך זה לא עוזר
את השבר לרפא

עצב
החור השחור הפך
אורח קבע בלבי

חייבת
מתוק
להטמין רחוק
את טעם

לצייר לעצמי
משמעות
תכלית
אשר תבריק
צלצוחים נפשיים
המוריקים

קובץ שירים
גיבור לא בוחר
את מלחמותיו
אלא הן אשר
בוחרות בו

שיר ילדים
שירי היא ילדה צוחקת
מתגלגלת,
כשהיא לא באה לגן,
הכול שקט-שקט

תחושתי
גילחתי רגליים
לכבוד הפגישה שלנו עוד יומיים,
דיברת פעם אחרונה
על הילד שלך,

אהבה
אהבה
היא הידיעה
כי גם אחרי שעזבת

אהבה
משהו מת בתוכי
ביום שהלכת
הטוהר, האמונה
או שמא התקווה

ייסורים
שמת ביננו
חומות ונפילים
לקחת מאיתנו
אראלים זכים בשנים

אוהבת את עצמה
יותר מאשר את הסובבים
לא רואה את הטוב
באנשים

שיר ילדים
סמדר ותמר
שתי חברות
שזו את זו מאוד מאוד אוהבות

שכול
אומרים שמישהו מת ,
משהו בך נשבר
אומרים שמישהו מת ,
זה כדי שילך למקום טוב יותר

אמונה
אזקוף ראשי בגאווה
בהקפותיכם אותי
שומרים עליי


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אוטוביוגרפי
מצטערת, אני לא אותה בובה מפלסטיק שפנטזת לך.

אוטוביוגרפי
אמרת שאתה רוצה אותי, שאני ממש מתאימה לך כרגע... ואני קניתי
את כל מה שהיה לך להגיד לי...... כל פעם שאמרת שאתה יוצא עם
מישהי , זה היה כאילו ירית באקדח לתוך הלב שלי...

הספד
אני יושבת
במושב האוטובוס
מציצה החוצה
ילדים קטנים
משחקים בין השלוליות

אני משחררת אותך . אני משחררת את כל הזכרונות , את כל מה
שהיינו יכולים לעשות ולא עשינו. אני משחררת את כל המילים שלא
נאמרו,


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
כשאני אומרת לא -
זה לא.
אתם רוצים
שאני אקשט לכם
את זה?

אם אני מלאך, אז מה אתה היית?
האדון הערפד ואני הרוכלת?
עוד כמה לפני מצצת?


לרשימת יצירות הצילום החדשות
סידרה
אל היצירה




אל הארכיון האישי (49 יצירות מאורכבות)
אם תרצו אין זו
הגבה


פנחס בלילי,
חלוץ וחד-גבה


תרומה לבמה





יוצר מס' 16261. בבמה מאז 28/1/03 21:53

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות להילה רן
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה