|
במרחבים עצומים
של ריצה מחשבתית
אני בונה אותו
בשדות המוח
|
סיטואציה ונוסטלגיה ישנה
מזרימה אותי לתל אביב
בין עץ גינה
מטפס גבהים
|
הבטחת שבועה נטרפה
באבק המילים
תחת לשון כבדה
הכאה ישירה
על שכר הרגש
|
והים שבשבילי
אין לו סוף
כך ההשתקפות שלך
עדיין קיימת
ואינה נמוגה לעולם.
|
|
|
עוד שרשרת זהב,
ואבדנו.
האישה הקטנה
שוברת את הגב |
|
