|
במרחבים עצומים
של ריצה מחשבתית
אני בונה אותו
בשדות המוח
|
סיטואציה ונוסטלגיה ישנה
מזרימה אותי לתל אביב
בין עץ גינה
מטפס גבהים
|
הבטחת שבועה נטרפה
באבק המילים
תחת לשון כבדה
הכאה ישירה
על שכר הרגש
|
והים שבשבילי
אין לו סוף
כך ההשתקפות שלך
עדיין קיימת
ואינה נמוגה לעולם.
|
|
|
הלכתי לגרפולוג
הוא ביקש כתב
יד, שלחתי אותו
לדף האחורי
שיקרא מה
שכתבתי, הוא
התבאס עליי, כבר
חשבתי שאני
פסיכו...משהו,
אבל הוא הרגיע
אותי ואמר שאני
סתם לא מצחיקה.
הדס עמיר,
מתנחמת בדרך
לעוד סלוגן
מאושר. |
|
