|
 (שיר לבוקר חדש - ברוך נחשון) |
הילה קרן-אור, ילדת הרים גלילית שמעולם לא התפכחה
מחלום המציאות המושלמת אף-על-פי-כן ולמרות הכל.
מתגוררת בין צפון לדרום ופה ושם גם בין מזרח למערב.
בעברה כמה שנות נדודים, ניהיליזם, אנרכיזם, אתיאיזם,
הינדואיזם, יוגיזם, אלפי ספרים, ג'ינסים בלויים,
צימחונות אדוקה, הרבה עשן - קצרה היריעה...
זנחה את ערימת האשליות לטובת אמונה בטוב האבסולוטי,
באמת האחת והיחידה, בגאולה האמיתית והשלימה.
איך זה קרה? שטפו לה את המוח, נו מה...
שואפת לתקן, להתכוון, להתקדש, להיטהר, להתעורר, לתת
ולקבל, לבנות, לזרוע ולקצור, לעבוד בשמחה, לראות
ברכה.
מוטו בחיים: הקדוש-ברוך-הוא אנחנו אוהבים אותך
מסר לאומה: אהבת חינם!!!
מילות סיכום: יהיה טוב בעזרת ה'.
לפעמים עיזים חוזרות הביתה לבדן. הן פשוט לא מוכנות בשום אופן,
בשום אופן לא מוכנות להשאר צמאות בשדה, וגם לא מוכנות לוותר על
מנה של שעורה לארוחת הערב.
מוקדש לזכרו של יאיר הר-סיני הי"ד, שפסיעותיו כבשו את השממה.
|
והייתי עטופה אך לרגע
במקסם התעלות וחמדה
כשעולה הדמעה
|
כאן אהבה זוהרת
כי היא המאור הגדול
כאן הנתינה אינסופית...
|
מקום עובר
לשום מקום
בתוך האופל האינסופי
המסתיים בערפל
|
אולי כשאפקח את עיני
ואראה את הכל מתמוטט
אור דק יאיר על חיי
ואוכל להקשיב לאמת
|
רוצה לטבול בבריכה של לובן להמחק
כנר הנטבל במים רותחים...
|
מלים, סתם מלים,
הן לא מה שרציתי לומר
אולי הן טובות
אבל כשהולכות
דבר לא נשאר
|
|
|
שותף שלי חזר
ממילואים, ומאז
כל מה שהוא
מצליח לומר זה:
"מה המצב, אחי?"
ו"אהלן, גבר!"
חרגול
במייל-בונדינג |
|
