|
אני
בובה
שקצת כואב לה
אבל
אילמת
|
ואני באה
וטועה
אני כל פעם טועה
|
אתה תמיד הולך
כאילו לא היית מעולם
כמו האור
מפתה
ונעלם
|
את האמנת לו שהוא אמר לך שהוא עייף מדיי,
עייף ממך אולי...
|
יכול להיות לך עולם יפה,
תני לעצמך להיכנס לתוכו.
את לא מבינה, פחד זו רק מילה
|
בין כל בקבוקי היין הריקים
מצאתי ספקות
ואותך
|
ושוב אני עף, בכנפיים של כאב
לוקח בחזרה,
את כל מה שאיבדנו,
זו את שוויתרת
|
תחלק את הזמן שלנו
שווה בשווה
לכאב ושתיקה
|
הולכת לשם, אל החושך,
אתה הלכת אל האור,
אמרת, אני צריכה לבחור.
|
זיכרון יפה, פחד ישן, שקר חדש, מציאות שהייתה לי מזמן...
|
והזכרונות שלי חוזרים אליי,
ואני בשקט, מחכה להם...
צעדים מהעבר
|
זה לא טוב מדיי בשבילי,
המבט הזה שלך...
ורק עוד רגע של נשימה,
מפחדת לשכוח.
רוצה לקחת ולברוח...
|
ואת ממשיכה לצחוק לך, בלי לאמר מילה,
צחוק מתגלגל,
נשמע כמו הבכי...
|
אם אתה שואל שוב אז עכשיו אני עונה
אתה תשמע אותי צועקת אבל לא תשמע אותי
בוכה
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
|
אם את רואה את
הטקסט הזה רק
תדעי שאני אוהב
אותך,
זהו,
פשוט אוהב אותך,
ואם את לא אותי,
אז זה בסדר
ואם תתחרטי ביום
מן הימים, אני
פה!.
ממתין לך.
יגאל עמיר, מנסה
כל דרך להגיע
לאהובתו ולפרסם
את יצירותיו. |
|
