|
ילידת 1974, נשואה ואם לשתי בנות ובן.
שוהה כרגע בסידני, אוסטרליה.
המערכת בחרה: "הגבול הלגיטימי לגעגועים", "תרגילים
במשפטים", "מולדת"
המערכת המליצה: "The Night Before", "בינוני",
"הלוואי שיכולתי", "נעליים"
הוא נכנס לדירה, שמט את התיק, ונכנס למטבח. הדליק את הרדיו
"היחיד פה שמקשיבים לו." חשב לעצמו, בעודו מחייך לעצמו חצי
חיוך לעגני שנועד לגונן מפני המרירות הטמונה במחשבה הזו. הוציא
בקבוק בירה מהמקרר ושתה מהבקבוק. נשען על המקרר, חש את הקור
שבמתכת
|
היא פרצה לחייו ללא הודעה מראש. נסיכה עם הליכות, גינונים
וכמובן נטיות. מכשפתיות, כמובן. עצם זה שהגיעה אל מגדל השן שלו
(השד, אולי, יודע איך) העיד על כך. והבלגן שהיתה מותירה במעונו
המסודר. ובועות הסבון שהיו נשארות בחדרו גם לאחר לכתה. מכשפונת
קטנה במסווה של נ
|
הבוקר אנחנו נצא באיחור, אבל אף אחד אינו נוזף בי. אני עומד
מול הראי ומסתדר, ואחי הגדול אומר לי שהחולצה נראית עליי נהדר.
פעם הוא היה מוצא כל בוקר עלבון חדש למראי החיצוני, אבל זה היה
פעם, כלומר לפני יותר משבועיים.
|
לזרוק אותי. אמרתי לו שייתן לנו עוד הזדמנות, אבל הוא לא הסכים
לשמוע. פתח את חלון הקומה הרביעית וזרק אותי דרכו.
|
יואב הביא אלינו את לילך ביום שלישי. טפשי שאני אומרת אלינו -
נתן לא היה בבית. הוא בדרך-כלל מביא אליי קודם את החברה שלו
לפני שהוא מביא אותה לאימא - אני לא חושבת שזה כדי שאני אשפוט,
יותר לקבל אינדיקציה איך אולי אימא תגיב.
|
"איפה היית?" פיהק-שאל המלך פיליפ.
"ומה עשית?" חקרה המלכה מינה.
"לא התחלנו לאכול בלעדייך." הוסיפה סוכנת הבית, בעודה מוזגת
מרק אפונה לצלחות בזעם (בקשתה להעלאה בשכר נדחתה. שוב.)
|
ציפי הייתה בטוחה שמי שנתן לה את שמה תכנן להתעלל בה במופגן.
"סך הכל" - חשבה לעצמה - "זה אולי שם חביב, אבל לכנות כך
חתולה?! לא בא בחשבון!".
|
נעמה סיפרה לי היום שבקיץ היא תטוס לאוסטרליה לבקר את סבא
וסבתא שלה. אז נכנסתי לחדר של יוני כדי לבדוק בגלובוס שלו איפה
זה אוסטרליה בדיוק. יוני לא מרשה לי לגעת בגלובוס שלו. אימא
אומרת שהוא קיבל את זה מאבא שלו. אבא לא מרשה לי להיכנס לחדר
העבודה שלו.
|
היבשת הזו היא בית
לקואלה (Koala)
לקנגורו (Kangaroo)
|
אני קוראת שירה בספר.
אני קוראת שירה בחוברות תווים.
אני קוראת שירה על עטיפות תקליטים.
אני קוראת שירה בעיתון.
אני קוראת שירה ברשת.
|
א.
איך את "אין לי ארץ אחרת"
אף אחד עוד לא הציע?
|
פעם הייתי מתבגרת
היום זו עבודה
ככל אחרת.
|
מילה
במצב בודדת
נורתה, מכוונת
|
הגבול הלגיטימי לגעגועים
(ככל דבר סכריני אחר)
עובר מן מחוזות השעמום וחבלי הנידחות
|
היכן הלכת לאיבוד?
בתוך נבכי השקט?
באשר אבדת - אבדתי
כאן, גם הרוח לא נושמת
|
לקפוץ למזרקה
בכיכר העיר
לחשוף את
גופי הלבן
|
פרות לבנות ליחכו באחו
שוורים כהים חנו בצל
אדמה סגלגלה התהרהרה
|
כפות רגלייך, ערומות,
מרצדות על השטיח.
לכפות רגליי אצמיד פתק
|
משורר רואה מדמה
ירח
לגלגל עין.
|
חלום הנ סיכה מנו פץ
לרגלייך הפעוטות
בפנייך הנ בוכות מתנצנצים
רסיסי חלומותיי
|
מים שנשטפים ממכונית זורמים באטיות
יוצרים צורות יפות על שפת הכביש
אני יודעת שאם אשים אצבע באחת אצבעות
|
אני רוצה לפתוח סטארבקס על הירח
לפסוע באומץ היכן שאיש עוד לא היה מעולם.
אני רוצה לפתוח סטארבקס על הירח
זיהיתי הזדמנות
|
היום הגשום ההוא בטח לא היה.
ואיך יכול היה להיות? לא-
יום יבוא ותצלצלי בפעמון הדלת
תהיה לך שפת-אם נוספת
|
בפתח המטבח
צעקה נשמעה
כוונותיי נגוזו
שוב הסתפקנו בסלט וחביתה.
|
בחלומותיי
לכל לוחיות הרישוי
|
תכתבי
רשימת קניות
בפנקס קטן
סיפור קצר
|
אתה
צודק בויכוחיות.
המלים המתעוררות
|
יש נשים עם שלושים זוגות נעליים. או ארבעים. או חמישים. או
יותר. בשבילי עשרה זוגות זה יותר מדיי, וזה כולל את נעלי
הספורט שאני לא זורקת ואז הזוג של נעלי הבית שאני מחזיקה קבוע
בבית הוריי כדי שלא אסתובב יחפה בחורף כשאני נוסעת אליהם.
|
אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות)
|
|
אתה רוצה להגיד
לי שזה שניי
בנינים?
תחיה טבת, אחת
לא מעודכנת |
|
