|
 ניתוק
סידרה את הכרית טוב טוב על הענן החמים, סגרה את עיניה ופרשה
למחוזות אחרים.
הפיה, שגרה על העננים, מסתכלת מלמעלה על האנשים.
לפעמים גם היא צריכה מנוחה, אתם יודעים.
|
שוב מתחילה לצמצם ארוחות, לצמצם היקפים.
מחייכת יותר, קצת פחות ריקה מבפנים.
|
הזמן אצלי לא נחשב
כל דבר שמתחיל
אצלי ממזמן כבר נגמר
|
אני נמצאת בבועה שאין לה פתחים
|
חייה בחושך
גם אם מואר מבחוץ
חשוכה היא נפשה
|
שוב רק אני והאוכל
אני והשדים
|
|
חייבים לכתוב פה
משהו מתחכם
ומצחיק?
אני לא יכולה
לכתוב שהכלב שלי
מת היום וכואב
לי?
ואם אני ממש
רוצה להכריז על
זה לעולם כדי
שיעמדו איתי דקת
דומייה?
זה חשוב לי, אתם
יודעים...
אז רק שתדעו
שהכלב שלי מת!
וזה בכלל לא
אמור להיות
מתחכם או מצחיק! |
|