|
 21422602
מה אני אגיד לה?
שהרסה לי את החיים?
שתרים הבת זונה את האף לעננים
|
יופייך היה שולי
כמו צדף בחוף
הרי שהנשמה שלך היית אוקיינוס
אוקיינוס יפייפה
|
כי כל שיר עצוב איתך נשמע שמח
ושרע לי אני יודע, שאלייך אני יכול לברוח...
את לי השמש והכוכבים, משאלת ליבי לעשות לך ילדים
שיהיו כמוך, יפים ומתוקים... ולא כמוני, שובבים ומטומטמים...
|
|
|
עד עתה לא הבנתי
מדוע,
אבולוציונית,
ביכולתנו להפיק
צלילים גבוהים
שאיננו מסוגלים
לשמוע באוזנינו.
עכשיו הבנתי.
כדי שנוכל לבכות
חרישית. |
|
