|
כל עליה לבמה מוגבלת בזמן או במקום מסיבות מובנות
ואחרות. לכן יש צורך לבחור במילים הנכונות ולצרפן
לתבנית צרה אך מדויקת שמתארת אותך במעט.
ספר על עצמך הכל - ואז הקסם יתחיל לעבוד.
ספר הכל אבל מעט - ותמיד ירצו לדעת עוד.
הרצל הגמד
כותב, חושב, רואה ובעיקר מדמיין את החיים מהצד
האופטימי שלהם על מצע אוורירי ולא מאוזן של מצבים
שני סרטים קצרים שלו שודרו בערוץ 2 ב"מבחן בד".
מתישהו יחזור לעשות סרטים ובינתיים הוציא ספר שירים
"טריפה לרוסה" בהוצאת "סער" ואם הוא לא טועה, הספר
נמצא (עדיין) במס' מדפים איפשהו באחד מסניפי
"סטימצקי" בדיזנגוף.
מאוהב קשות באושרה (ואפילו נשוי לה).
הן במעשיי תחילתו וסופו של עולם. הן בידיי גורלו של אדם. הן
בדבריי יקום ויפול דבר. והכל לשם
מה?
|
כל עליה לבמה מוגבלת בזמן או במקום מסיבות מובנות ואחרות. לכן
יש צורך לבחור במילים הנכונות ולצרפן לתבנית צרה אך מדויקת
שמתארת אותך במעט...
|
ובעבודה, כמו בכל עבודה, מרוויחים טוב אם מצליחים ואם מפסידים
אז חותמים בלישכה.
|
לו היה לי כד של שמן - הייתי משתין בו ומשתמש בו שמונה ימים.
לו היה לי כד של שמן הייתי בועט בו ומוציא ממנו את כל הכתמים.
ואז הוא בטח היה נשפך - נספג באדמה באיזה חור נידח...
|
אין עוד מקום נגמר העולם.
אין עוד מקום למה אתה קם
|
רציתי לספר על היום שעבר. רציתי לדבר אבל לא מול כולם. רציתי
לשקר לדלג על מחר אבל האמת היא המציאות של עכשיו. רציתי לדעת
מה אסור מה מותר. רציתי להמר על חיי אם אפשר - ואז נשמעה
צעקה...
|
על פני הירח כל מקום ממלא אותי סקרנות. על פני הירח, אולי
בשונה מהאחרים שנגעו בו, בי אין מקום לחשדנות. על פניו נראה
הירח זוהר ומחייך ומכל זוית אפשרית החושך שבצידו השני הולך
ודועך.
|
אני מוצא את האהבה כמסע ולא כיעד.
כצורך זמני למימוש של עכשיו מבלי חשש לסוף ידוע מראש...
|
מחפש נחש שינעץ בי את שיניו
יוצא בכיף מהגוף ומרחף לאיזה כוכב.
חסר משקל, שליו ומעושן
הייתי יושב בצד ותופס ראש עם איזה נסיך קטן.
|
בוקר טוב אנשים. תפתחו את העיניים.
|
|
|
אמא הכריחה אותי
ללמוד קראטה-
ונהייתי
מונגולואיד
ברוס-לי |
|
