[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










קרדיט למילים - גיא שמש.




לרשימת יצירות השירה החדשות
מצב
אבא הורס את המטבח ואני שר -
בים לבן קבוצת שחורים קוטפת,
בשדה כותנה קוטפת כל היום

קצרצר
הפועל בית"ר
נגד
הפועל מכבי
ישחקו היום בדרבי.

ארספואטיקה
היי, אדון קלרינט,
תכתוב שיר בשבילי
אני שפוי מדי בשביל לכתוב

אהבה
אני לא יודע, לא יודע, לא יודע כלל
לא, לא מבין, לא מבין, לא מבין כלל
אהבה,
מה היא בכלל

כמיהה
כל מה שהיא רוצה זה גבר
שיאהב אותה
יאהב אותה באמת
אפילו שיש לה שיגעונות

סוריאליזם
הוא נפל אטי מתוך השמיים
אל המיטה שלו אשר בחדרו
כאשר שותפו לדירה הזליף עליו מים
וקרא בשמו

בלדה
אמרתי לו - אני לא יכולה לרקוד
הוא אמר - למה?
אמרתי לו - כי אני בתולה
הוא שאל - מה קשור?

בלדה
אז אמרתי לו שאני בתולה
הוא אמר - וואלה? וצחק
אמרתי לו - מה מצחיק כאן?

בלדה
אימא של נורית אמרה שהיא צריכה לעבור
והארגז מצדו השני של בית הקפה,
בחש בעוגה כושית מלאה גלידה

פארודיה
איך שלא תסתכלי על זה - אנחנו מתרחקים
את רוצה הכול, את רוצה הכול
את אוכלת לי את כל הספגטי,
לי לא אומרת מילה

פארודיה
אפילו בלילות הכי כבדים
בהם השמש לא מאיר
היה בידי פנס
לדחוק כל אפלה ועלטה

גן עדן
בחור בגילי ממש מתוק בוחן אותי,
אני לא יודעת מה לא בסדר אצלי
הוא יושב לידי ומפתח שיחה,
הוא חושב שאני חמודה

בלדה
הוא נכנס לבית מרזח
דפק על השולחן, הניח כסף
אני רוצה ויסקי כאן ועכשיו
לא תתנו לי - אני שורף את המקום

גן עדן
אף-פעם לא מאוחר לראות את העולם בעיניים אחרות
יותר ממשקפיי שמש ורודות, סגולות, שחורות
תלוי אם אתה רואה את הבוץ על המדרכה,
או את השמיים המשגעים למעלה

אהבה
מה הוא אומר
אין לי מושג מה הוא אומר,
הא שותק כמו דג
אולי הוא ראה משהו

מורבידי
נמצאתי תלוי על אדן חלון מהצוואר ומטה
מצאתי עצמי ירוי על-ידי דוב ביערות רוסיה
השמיים לא חיבבוני באותו יום,
גם לא בני האדם

בלדה
לנתי במלונית שבוע, שבועיים, שנה
יצאתי לרחוב לשאוף אוויר
לנתי במלונית הרבה זמן,
לא יצאתי ממנה

בלדה
עברו הרבה שנים מאז
הוא לא זוכר כלום
הוא לא זוכר את עיניי הכוכבים שלה
ומגע שיערה הרך

סוריאליזם
הכול נגמר בשביל החייל האלמוני
הוא קבור בבוץ וגשם יורד מלמעלה
מריח את הפרחים מלמטה

ארוטי
בוא נכתוב משהו ארוטי ונועז
איך נגסת לי ב-בז'ז'
איך הכנסת את הפנים
לתוך חמוקיי המריחים כשקדים

בלדה
איזה בן-זונה החרק הזה
כל הזמן מזמזם לי ליד האוזן
מנסה להיכנס לי לאוזן
לאכול את המוח שלי

צמד שירים
נתנו לי ארוחה מפוארת,
אבל היו בה...

כלומר הראו לי ציור מקורי,
של ארוחה מפוארת כיד המלך,

בלדה
לא מצאתי את המפתח
חיפשתי וחיפשתי אבל לא מצאתי את המפתח
ללבי
לכן בכיתי, כי אני זונה בכיינית

ג'ננה
רגיל מרגיל בצורה הרגלית
הייתה הרגל שנשענה על הרגלית
וזו לא הייתה רגל סתם, אלא רגל רגילה
כי ההליכה בה הייתה מורגלת כאילו תמיד הייתה

אינטרוספקטיבי
כבר לא מחפש את הניצוץ,
כי אחזתי בו והוא אבד לי
זו דרכם של ניצוצות להבליח לרגע קט
ולשקוע שוב באפלה הכבדה,

אכזבה
עייני מסתירה את הסוד
מפני העולם הזה
שהים לא כחול
אלא אפור - האפור הזה

הרהור
הספרים גידלו אותי
קודם הספרים ורק אז ההורים שלי

חלום
וביום השישי הזה נשבר לאיש ההוא
לכתת את הרגליים כמו חרגול
כדי לקנות סיגריות במחיר מופקע
בבית הקטן אשר במורד הגבעה

זכרונות
- שלום,
כמה עולה מעורב בפיתה?
+ חמישים.
- לא... זה הרבה...

מצב
אנחנו רגילים ממוצא אירופאי
יש לנו טבק הרחה בכיס
אנחנו מרכיבים את הרהיטים שלנו בעצמנו,
אפילו הזמנו נגר

בלדה
עישנתי והאפר עף לי לתוך הפה
כי לידי היה מאוורר
אז הלקיתי את המאוורר מכות נמרצות
ויפתח המאוורר את פיו ויאמר -

צמד שירים
הפרחתי בלונים, חשבתי שזה ייתן לי ברכה
שום ברכה לא נתן, אבל בינתיים
כי נאמר לי שברכות נשמרות לפעמים לאחר-כך

צמד שירים
קליפת הביצה של בגדייך על הגוף
מתקלפים בתאווה ראשונה
של רטיבות גופך
של האמת המתקשחת שלי

ג'ננה
יש לי חתול בקופסא
וטופו במקרר
אני הולך לשתות יין ולהשתכר

צמד שירים
הראש שלו טוחן-טוחן-טוחן מחשבות
כמו יש לו ידית מסתובבת מחוברת לראש
והוא כל הזמן מסובב-מסובב-מסובב
וטוחן-טוחן-טוחן

וידוי
מי שמכיר אותי יודע
שאני מאוד אוהב פרחים ועציצים
צבעוני, ירוק, צומח, זה כיף לי
אבל יש לי בעיה שהצמחים לא מחזיקים מעמד

אינטרוספקטיבי
טסתי בטרקטורון באוויר
כל רוח העיפה אותנו לכל עבר

יחסים
כל העלים עוטפים אותך והשמיים נהדרים
הייתי שמח אם היית נוסעת אתי,
ארץ השמש העולה - עולה בדרכי

ג'ננה
ככה זה כשאתה בא
אחרי יום עבודה
ומצפה לארחה חמה
על המטבח במחבת

סוריאליזם
כלום לא קורה
ילדות לא מלקקות גלידה
וילדים לא בולעים נקניקיות
כלום לא קורה

יחסים
אנחנו מנהלים שיחות מוצפנות
דרך שירים שלכאורה נחלת הכלל
בזמן שאת מזדיינת עם כל העיר
ואני עושה עלייך ביד

קינה
קיוויתי שתתני לי קצת מעט מאהבתך
אך לבך היה נעול במבוך שדים
לא יכולתי לחדור פנימה, ידעתי שאמות בעודי מנסה
לכן ויתרתי עלייך בקינה ודמעות

בלדה
ראיתי אותם עומדים על ספסל ומתפללים
ואז מתנשקים
הבנתי את הנשיקה, הם אוהבים זה את זו,
אבל מה התפללו?

מצב
טירן דפק בדלת
אני עשיתי עצמי לא שומע
אבל הוא דפק כל-כך חזק,
שבוודאי הוא לא יאמין שלא שמעתי

פארודיה
שם יש ים וחול
שם גם ראיתי, מבלי שהתכוונתי,
הרבה בחורות עירומות

ג'ננה
מה הוא עושה כשהוא בא אליי
חורף יורד וזו שעת סתיו
מה הוא עושה כשהמוזה מתדפקת לו
בלי גינונים מיותרים - הוא פשוט נעלם

טרילוגיה
המוות בא אליי עת שיחקתי עם עצמי משחק סנוקר
לא הופתעתי
"איחרת," אמרתי לו

ערפילי
רציתי את ימות המשיח על מגש של כסף.
במקום זאת קיבלתי בתי מדרש שרופים.
הלכתי מוכה צלמוות ביינות בתים הרוסים.
האספלט הבוער היה לי ים ובו משוטים.

וידוי
היא אמרה לי, לא אמרתי
היא רמזה לי, לא רמזתי
היא נגעה בי, לא נגעתי
כי אני רק שלך

הרהור
כולם הולכים לישון,
הם לא רואים,
שזו סופה של תקופה

ג'ננה
קרן אור מוזהבת נחה בפי האתון
ולה שתי קצוות ופה מעוגל בשוליים
והיא גרה איפה שהייתה גרה כשהייתה גרה,
אבל עכשיו היא לא שם

בלדה
ראיתי את מירי שעישנה מאחורי בית הספר
ודיברה כמו ערסית מדופלמת
ואמרה שהיא תעזוב לאמריקה
ותעשה שם הרבה כסף

פזמון
מי שנשבר לו ונשבר לו החלום
מי שאונן ולא זכר על מי אונן
מי שנשאר ער כל הלילה ולא ראה אור יום,
הוא יישאר לשטוף את הרצפה

סוריאליזם
מלאך של רחמים, אתה מגשים משאלות
תגשים גם לי, תגשים לי טוב.

כמיהה
נגמר מ-כל הממתקים,
אני רוצה מנגו
או אולי אבטיח שידמם לי על החולצה
אני רוצה אותך, אבל את לא כאן

טרילוגיה
עברתי את הבתים בדרך אל הלא נודע
זו הייתה טעות שתתברר בהמשך
ראיתי חזיונות בעתה אשר רדפוני גלגולים רבים לאחר מכן
ראיתי ים טובע בתוך אדמה מתמוטטת

הומור
בכלל, כל דבר גברי בי, אפילו הריסים
כשאני מסתכל עם הריסים על מישהי -
היא נרטבת מהגבריות שלי

בלדה
כל היום משחק סוליטר
אני כבר רואה את הקלפים על הגוף שלה,
כשהיא פרושה בתחתונים על המיטה

שיר ילדים
אתמול בשעות אחר-הצהריים -
רעש ומהומה
הגמדים אשר בקירות -
יצאו למלחמה

בלדה
הוא יכול לצעוק כמו כלבה,
כמו שרמוטה,
על דברים שעשו לו
כולם מתנכלים לו

גן עדן
כל הדברים שראית -
חוררו אותך כמו מסננת
עכשיו אתה מאושר,
כי נשארת בחיים

בלדה
הוא אהב אותי כמו ניצן זורח במרחבים של שלג
אבל אני לא אהבתי אותו בחזרה,
כי הוא היה מעצבן

סאטירה
סוכריות על הבוקר זה לא טוב לשיניים
גם לא סוכריות קופצות או שוקולדים
הכי טוב זה זין

ייסורים
הא מעשן את הסיגריה בשפתיים חושקות
מה הוא זומם לעשות
מפזר את ימיו - הכול עף ברוח
איזה סוד הוא שומר אצלו

כעס
היה לו עיפרון חד
כל מי שהתחצף אליו -
הוא היה דוקר אותו
"איי, זה כואב"

סוריאליזם
ירדתי אל הרחוב, הכול היה מים,
שנופלים משמיים להחיות את הטבע
וכמה שניסיתי - לא הצלחתי,
לעוף אל העננים עם זוג ידיים

אינטרוספקטיבי
בלי מים מה שווא לשתות
את הטיפה של האלכוהול
שזורם בדם ועושה שיגועים במוח
אתה מגוחך, אבל אתה לא מרגיש מגוחך

קצרצר
החיים שלי לא סובבים סביבך,
בן-זונה מסריח
תפסיק למרר לי את החיים,
הם חרא גם בלעדיך.

כמיהה
כל מה שאני צריכה זה קול לתוך החשכה,
שישחרר אותי
כל מה שאני צריכה זה את נשיקתך,
האם אתה אוהב אותי?

אלגוריה
כמו ליצן, רוצה להיות ראש ממשלה,
לחמם את הכיסא, לעשן סיגר
לתכנן את הערים, רמזורים ושלטים
לסלול כבישים לעולמות אחרים

גן עדן
תיצור פרפר בכף ידך
'תן לו להיות חופשי
לעופף אל העננים ואל השמש
ולהביא לך משם ברכת שלום

קצרצר
ראש מתכת משתנה כל זמן
עם פרצוף צונח ומתקשח
ועצמות מתעוותות

ארוטי
ישבתי בניחותא רגל על רגל
כשאני מגיש לשפתיי כוס יין
גם היא ישבה בניחותא רגל על רגל
כשהיא מגישה לשפתיה כוס יין

סוריאליזם
אריה שואג כרוח סערה
ממוטט את נוף העצים וההרים
בנשיפת זעם וחמס מתוזמנת היטב
על הארץ החוטאת

ערפילי
ראש בירה מתנודד
כמו ספינה בזמן סערה
מסטול הרדיו ב - AM, FM
גלים ארוכים קצרים, מטח סטטי

ערפילי
ריב בארון בחפצים סודיים מאוחסנים
מקופלים הבגדים, קיץ, חורף ונעליים
הרבה כעס, הרבה צעקות
תסכול, התמרמרות ומלחמת אגו

אמונה
עדר אנשים עובר ברחוב
כל אחד מסתכל עליי
אני מדליק סיגריה של סטלה
מתמוגג מ-היותי אני

כאב
גם היא אמרה
גם העיניים לא רואות
את אשר בלב פנימה
הרבה עצות, אפס הבנה

געגוע
למה הוא לא מטלפן?
אני צריכה את הגבר שלי עכשיו
הוא טיפש, הוא אומלל, הוא דפוק,
אבל הוא הגבר שלי

ג'ננה
כל מה שיש היה וישנו ועודנו פה,
גם אם תרצי או לא
עמדו ארבעים עננים ונופפו בדגלים לבנים
ואת עוד במלחמתך עיקשת כמו פר זועם מעלה עשן

הרהור
תמיד אנשים מחסלים חשבונות ביום שישי
רגע לפני שיוכלו לנוח ולהגיד -
"תעזוב אותי עכשיו, אל תגיב,
זה לא הזמן - יום שבת"

בלדה
אז איפה היינו?
היינו בבר נטוש של עיירה נטושה,
שם גר זקן וגם כלב


לרשימת יצירות הצילום החדשות
פורטרט
אל היצירה
כי מישל פייפר אהובה על כולם
ומי הגבר שיעז להפיץ תמונות שלה בלי ידיעתה,
אחרי שהיא הייתה כל-כך טובה אליו




לאפרוחים
ורודים

מגיע למות.



בלונדה בהלם
בפראפרזה על
"סיסטם אוף איי
דאון".


תרומה לבמה





יוצר מס' 93481. בבמה מאז 7/3/21 4:37

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות להנרי ג'וי באפט
© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה