|
אנאבל יקירתי
את לעולם לא חרסינה
גם כאשר את מתאמצת
פעימותייך החייתיות מסגירות
|
מעיל שחור- בונד עלה לי
כך הייתי רוצה להיראות, אולי
מתוכו ומעצמי האמתי אני מתבונן
הרחובות כחולים בהירים
|
|
|
-
-
מה?
-
לא, פשוט לא
שמעתי מה אמרת.
-
אה, שבע
ועשרים.
-
אמ'אמא'שך!
-
סליחה. |
|
