|
"למה שאתה תשמע
אם אלוהים כבר לא שומע..."
מתוך התקף
מתוך הפחד שעוטף
מתוך הלב שמתעכב, שמתעצב, שמסרב.
|
מסך שחור עם חלונות
וזה הכל
|
החלון שוב מצר את נופו הקודר
ומחול רכבים על אפך מאפר
|
כל עוד נפשי בי,
רוחי בתוכך,
כוחי שייך לשנינו.
|
הזמן לוחץ חזק
הופך אותך למנותק
ושום מרחק
ושום מחנק
|
מקוריות מקרית פוגשת אותי בעיניך,
כצליל צעיר שנולד בטרם-עת.
|
מנסה למחוק אותי
כאילו שאני קשקוש על גבי ניר מקומט
|
אתה יודע שאתה עובר מכשול עם מישהו אחר, של מישהו אחר, חוצה
איתו גשרים שגורלם להתמוטט, ומבסס חיוך בתוך עיניו המוצפות
דמעה.
|
חלמתי על זה, חלמתי בגדול.
אזור עצום, אך מגודר.
גדר אדירה, שמקיפה המון המוניי אנשים ,שמנסים למצוא את עצמם.
|
בלי כאב, בלי דמעות
כאן דרכינו נפרדות
|
"אחינו הנהג, אחינו הנהג
סע לאט"
|
צר לי שנשבר לי
לא שיפחתך או אימך
הולכת ממך...
|
מי שחלם לו ונשאר לו החלום
|
|
|
כשהערבים רוקדים
המוזות מקשקשות
בטלפון עם
החברות שלהן
שעות על חשבון
בעליהן המסכנים
שאחרי זה צריכים
לשלם את חשבון
הטלפון המנופח
שלהן וגם לשמוע
אותן מתלוננות
על זה שהן לא
מקבלות מספיק
תשומת לב והן
מרגישות שזה לא
כמו שהיה פעם
ועוד כל מיני
שטויות
פוסטמודרניסטיות
שהן קוראות
ב"לאשה" שגם על
השטות הזאת
בעליהן משלמים
מדי חודש ועוד
הולכים לישון
בסוף עם כאבי
ביצים.
בוליביה. |
|
