|
אבדה הרומנטיקה.
ברגע קצרצר של תובנה חיצונית
נפרש עתידי לפני.
ראיתי עצמי ככלי משחק
בידיה של רב אמנית
|
הרגשתי כצרפתי
זיכרון מהבורדל
הריח...
אהבה לא נסחרה שם
היא לא הוזמנה
לי נראה שגם אם כן -
לא היתה מופיעה
|
ריח זיעה
טעמים של זריעה
ידיים על גופי
נוגעות, משחקות,
חודרות.
במראה שלמעלה
צופה בנעשה,
המיטה סובבת
הגמדים כקרוסלה
מאחד לאחד
ולפעמים גם ביחד
סחרחורת.
|
מוזרה היא דרכו של הטבע
והפרפר- נראה אדיש לגמרי,
לא שמח
לא עצוב,
סתם... פרפר.
|
הגאון מלמעלה
מחייך ואומר-
"בפעם הבאה,
אולי".
|
כשאת מתבוננת בי
את רואה טוב
את רואה את לבי
כספר פתוח שאיני מנסה לכסות
|
כל עוד בלבב פנימה
את שם נמצאת,
את - השכינה.
|
ארבעה וינקרים,
מכסה מנוע מורם,
האוטו בסדר, אבל זה ביני לבין הים.
|
אחלום, אני מבטיח לעצמי,
אחלום ואשוב להיות
אני.
|
מטאור הרומנטיקה גווע,
אחר נולד.
|
כי הרעיון רומנטי בעיניי.
יפה לו לאובייקט,
להיות.
|
אם יופיע לרגע שניים
אחד יקפוץ ממקומו,
בלוריתו תזדקף כטווס גאה
ותתחיל - מלחמה.
|
|
|
טטטטטט
טטטטטט
טטטט
ט ט ט
ט ט
ט
חזי מ-144 נזכר
ברחוב סומסום
ושואל למה? |
|
