|
She said -
Can't you see me?
Can't you see my walls trumbling down?
Can't you see my walls crumbling down?
Can't you see the sun stopped spinning around?
Can't you see my sun turned black and brown?
Can't you see the moon goes flushing round?
and can't you see me?
and can't you see me?
and can't you see me???
And I said,
No.
צבעים...בגיחוך קל, לא ממש צבעים, אולי גוונים של שחור - שחור
כהה, שחור בהיר, שחור נוטה לאפור, שחור אפרסק, שחור מטאלי,
וסתם שחור.
|
האחים שהרגתי חוזרים אלי כל לילה, לבקר אותי בחלומי, עלילה
שונה כל פעם, אבל אותם אחים, האחים שהרגתי. ביום אני עייף, חצי
בן אדם מעשן חצי סיגריה ומשליך אותה מחלון המכונית, סוגר את
החלון כי קר
|
בא לך לצרוח עד שיתפוצצו לכולם האוזניים, אבל אתה דג, וסולם
הצלילים לא כל-כך מדבר אליך
|
שקט של ארבע דקות וארבעים ותשע שניות, שיר שלם ברדיו דיסק, שיר
שהוא לפחות לא יכול לדבר במהלכו, לא כי אסור לו, אולי כי קולו
ירטוט לרגע, יחשוף את רגשותיו, ויפיל את החומה הזאת שהוא בנה
לו לא מכבר.
|
בכלל שכחתי שהעיניים שלי עצומות. המחשבות רצו לי בראש כל כך
מהר עד שהתחלתי לשאול את עצמי לאן אני ממהר
|
לפעמים אני מתעורר על קרקעית האוקיינוס האטלנטי. עם מעט האוויר
שעוד נשאר לי בריאות אני מושך כלפי מעלה, אל פני המים הקרים
במטרה, שבחיי היום-יום נראית מובנת מאליה, טיפשית אפילו, כזאת
שהאדם אינו מקדיש לה אפילו רגע מחשבה ביממה, במטרה לנשום.
|
-כשהיינו מסטולים תמיד דימיינו איך תראה הלוויה שלנו - מי
יבוא, מי יגיד מה, מי יחבק את מי, מי תבכה ומי ישכח ראשון.
תמיד הבטחת שתביא ליצן ללוויה שלי, ואני כקונטרה הבטחתי לך את
צוות הרקדיות של אתי פולישוק, ואם לא אז לפחות את אלי לוזון,
סתם בשביל הקטע.
-ואנ
|
ואז הם מתפלאים למה אני לא ישן טוב בלילה
כל העולם רופא.
|
היא מתרוממת מהמיטה, ומתיישבת. מניחה שתי כפות רגליים יחפות על
הריצפה הקרה. מניחה ראשה בין ידיה ולוקחת נשימה עמוקה. אני
עדיין שוכב שם, ראשי נשען על מעקה המיטה, ליבי עדיין פועם
בחוזקה, שולח יד לקופסת הסיגריות ומדליק אחת
|
אל הארכיון האישי (2 יצירות מאורכבות)
|
רבין לא היה מת
אם הוא היה יודע
להתכופף בזמן!
יגאל אמיר. |
|