[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הישודג משה
ICQ 41587825 41587825
אל היצירות בבמה האהובות על הישודג משהאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונה
הישודג משה נולד אי שם במקום כלשהו ובזמן כלשהו, או
לפחות כך מניחים חוקרים מאחר שברור שאין זה מקרה של
ישודג יש מאין.
יצור מלודרמטי, פרנואידי, וכאוטי למדי. ואולי בעצם
אני אך ורק יציר דמיונך שלך, שבו אתה משתמש כדי
להציץ אל נבכי
תת ההכרה שלך.
ברוך הבא לעולם, הכניסה על אחריותך בלבד. ההנהלה
מבקשת לא להוציא אברים, שלך או של אחר, אל מחוץ
לתחום הקיום. אבר שימצא ללא השגחה לא יוחזר לבעליו
המקוריים.
בהצלחה.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
My father was an abusive alcoholic whose idea of fun was to
get pissed real good and bit my mother to a bleeding pulp.

סייברפנק
The very capability of thought in the victim, his mind and
his consciousness are shredded into millions of little
pieces that are scattered into the air, leaving a dead,
soulless husk of a man.

They won the war and set New York on fire. But most of all
he'll be remembered as the guy who woke up one morning with
the urge to fuck his television set until he came and got
electrocuted to death.

יש בתוך כל אחד מאתנו גנזונק. ביום הוא ישן, והאמת היא שגם את
רוב הלילה הוא מבלה בשינה. נו, ככה זה עם גנזונקים. הוא לא ממש
מחשבה ולא ממש רעיון וללא ממש כלום.

הוא נח לו שם. או בעצם לא בדיוק נח. הוא בהחלט לא ישב, וגם לא
שכב, עם המילה "תלוי" הוא לא הרגיש בנוח כי התלוותה לה
קונוטאציה של תליה בחבל. ממוסמר, הוא החליט לבסוף, אם מישהו
ישאל אותי אני מה אני עושה אני אגיד שאני פשוט ממוסמר לי כאן.
הוא חייך לעצמו

פלג אמר שזו הבעת האמון הגדולה ביותר שיכול אדם לתת ברעהו,
לשתות את דמו.
כל גרגר שנוטף במורד שעון החול מקרב אותנו סנטימטר נוסף לגבול
השפיות. לרגע תמונה של חייל מונופול שצועד משבצת לאחר משבצת עד
שגולש מעל הלוח חולפת לפני.

הוא עמד על ראש הצריח ומתח בעדינות את הקשת. החץ השתחרר מבלי
להשמיע רעש כלל. גם החייל שהחץ פגע בו אפילו לא הספיק להשמיע
אנחת מוות. ישר לראש.

וכך היה, שבמשך ארבע שעות התנחלו זוג טכנאים בביתי, כילו את
מצבורי המזון שלי, ושתו מספיק וודקה כדי להרוג פיל קטן, או פיל
גדול, או בכלל כל דבר בעל זוג רגליים אחד או יותר שמסוגל לשתות
וודקה בכמויות מסחריות.

אני מרגיש כל כדור וכדור מפלח דרכי, כל פיסת בשר שנקרעת ממני.
עוד צעד, והם בטח ירו כבר יותר ממאה כדורים.

סבתא שלי חזרה מהולנד והביאה לי מן כלי זכוכית חרמשי מלא
בסוכריות הולנדיות. לקח לי בערך שבוע עד שהחלטתי לאכול אחת,
איכשהו חשבתי שברגע שאני אוכל את הראשונה זה יהרוס את המתנה,
כי הצורה כבר לא תהיה אותה צורה.

אני מניף את ראשי לאחור ומטיח אותו בשמשה. החדר הופך למערבולת
נוזלית שמסתחררת סביב עצמה, הולכת ונמסה, ואת מקומה מחליף אור
שחור.


לרשימת יצירות השירה החדשות
This is the ballad for the lost
Profound as you may be
Imperfect as it is
This is the ballad for the untrue

אפער תהום פצועה
חרוטה בבשרי
מקלט בשבילך, מהעולם האדיש
על זוג כנפיים לבנות
הראויות למאכים
בעיניים דומעות
ובחיוכים מאולצים

את מי אני מוכר בכלל?
בטח לא את עצמי
את עצמי אין לי למכור

נחבוט בישודג עם משוט...

אני בתחנה החדשה
גב לאנושות
אני יושב בתחנה וביד רועדת
חותך את עורקי העיר הזאת

יותר מידי אדים על המראה שלי
יותר מידי עשן בבועה

הנחתי את גרגר החול שלי על שפת הים לרגע
הוא כל כך דומה לכל השאר
והוא אבד לי עכשיו

היום חול המועד להיות...

עכשיו
כשהכל זורם דרך האצבעות
והם לא באמת אנחנו
אפשר אולי לנשום שוב

את העבר נשליך
אל תוך הלהבות
את כל האכזבות
את כל הזיכרונות
את כל האהבות
את כל המחשבות.

פעמוני הרוח משמיעים קולם במרחק
בביתך

האמרנו לך כמה אהבנוך, שנאה יקרה?

קובץ שירים
תולעים בבשר אנוש
מדוע מרקיב זה הבשר עת האדם עודנו חי?
תולעים בבשר אנוש
חופרות מחילותיהן בתנועות פתלתלות
מנפחות גופה לפני יום מותה


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
זה כמו לכוון אקדח מטאפיזי לרכה שלך.

אם מפילים על נמלה תפוח, אפשר באותה מידה להפיל עליה פיל.

אני מארגן מחדש את הזמן.
הכדור הנוזלי-צמיגי שבידי מתעקל ונמתח כרצוני.
איש לא ירגיש בעקבות.

לכל איש יש ברקוד, שנתן לו אלוהים.
ככה כשמישהו מת רק צריך להעביר אותו תחת הקורא האופטי

זה אנחנו, הכל אנחנו. לאלוהים כבר לא אכפת, רק לנו.
הוא אהב אותנו. פעם הוא כל כך אהב אותנו. אנחנו היינו היהלום
שביצירה. ואז אתם הגעתם.


לרשימת יצירות המחזה החדשות
סאטירה
יענקל'ה: אז?! הציונות מתה! מה נעשה?!
ברוך: אחת חדשה.
יענקל'ה: מה חדשה?
ברוך: ציונות.
יענקל'ה: מתה!

סאטירה
[חייל ישראלי לבוש מדי צה"ל יושב ליד שולחן קטן, עליו מונח
עיתון, מולו כיסא פנוי]
[נכנס: חייל ערבי בעל חזוק ספק ערבית ספק יהודית, במדי שיטור
הערביים]

ישראלי: או,אהלן.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
שחור-לבן
אל היצירה
תצלום בשחור לבן

שחור-לבן
אל היצירה




תוחזר אוזה
לאלתר!


פרובוקטור.


תרומה לבמה





יוצר מס' 1049. בבמה מאז 27/10/00 4:38

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות להישודג משה
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה