|
הי
אני עוד סתם חיילת
אבל אני כותבת, וכותבת, וכותבת....אני כותבת על כל
מה שרק אפשר לחשוב- אהבה, אכזבות ובעיקר על מה
שבלב... מקווה שתהנו!!!
אל תשכחי שורות אלה לעולם,
ואל תאמיני לכל אדם.
אל תחזירי את מי שנשאר מאחור,
ולעולם אל תיכנסי בגללו לחור שחור.
|
mi sentimiento no tuene nombre
|
אל תפחדי למות,
פשוט תני לזה לקרות.
כי הגורל כבר קבע מראש
עוד כמה זמן נותר לך לחיות.
|
אתמול היה טוב,
אתמול למדתי לאהוב
ולהיות נאהבת
כמו שאני תמיד חולמת.
|
נשארת תמיד כמו שהיא ולא מתבגרת,
אך כל פעם יותר ויותר נסדקת.
|
יושבת במשרד, לא עושה דבר,
יושבת במשרד, כשהלב שלך נשבר.
משתעממת, מנסה שלא להרדם
|
יש הרבה אנשים בעולם
שמשמשים בתור גלגלי הצלה.
כשיש איזושהי בעיה
קוראים להם ולאחר מכן-הילולה.
|
האסטרולוגיה אומרת שלא
אבל הלב שלי אומר שכן
ואמרו לי שגם שלו,
אך האם זה יתכן?
|
הלוואי שהמצב בארצנו יעבור
והכל יהיה לבן ולא שחור.
|
הזמן הולך ואוזל,
אך יש בי את הכח להמשיך להתפלל,
להתפלל שנהיה חברים,
אפילו לשבועות ספורים.
|
לכל התחלה יש סוף,
ולכל אדם יש חוף.
בכל כישלון יש גם הצלחה,
ולכל ספק יש הוכחה.
|
מזונותיה הם החלומות
ומשקאותיה הם השירים.
אך דפיקות ליבה הן הפגישות
ובלעדיהם לא תחייה אפילו 3 שנים.
|
ידעתי,
בכל סוף של סיפור
יש מישהו עם לב שבור.
|
יש אנשים,
לא משנה אם הם נשים, גברים, ילדים או זקנים
שלחייהם יש מטרה אחת ותפקיד-
למצוץ לך את הדם מהוריד...
|
במשך שנים רבות,
רציתי שלא יגיע הסוף
ושימשיכו לעד הרגשות-
לעולמי עולמים.
|
כשיש לך קצת זמן פנוי,
יכול לקרות כל דבר, אפילו לא צפוי.
|
ואולי,
בגלל שאני אוהבת אותו יותר מדי
אני מתחילה לדמיין דברים
שלא רק בי הם פוגעים.
|
אני לא מתיימרת להיות כמו ביאליק
ולא כמו יהודה עמיחי.
אפילו לא כמו רחל
אלא פשוט להעלות על הכתב את תחושותי.
|
אמצע נובמבר עכשיו,
עוד מעט שנה מתחלפת.
ואני מתחילה לחשוב
מה לעצמי לשנה החדשה אני מאחלת
|
אם חבר שלך
בוגד בך
עם בחורה,
|
לא יודעת איך,
לא יודעת למה,
הפכת את עצבונך
לשגרת חיים.
|
כשמשעמם לך בחיים
קח עט עם כמה דפים.
תתחיל לכתוב שיר קטן וחמוד
ותמלא עמוד ועוד עמוד.
|
מבטים מזמינים,
ושיחות קרובות,
הרבה אומרים,
אך האם חושפים את כל הסודות?
|
נולדתי הרבה לתת
ומעט לקבל.
אך האם אני מוערכת
|
על הספסל בקצה הבור,
הוא שוכב שם, קופא מקור
|
שוב, כמו תמיד
הוא נשאר רק ידיד.
אבל אחד ההבדלים העיקריים
הוא שהיינו פעם חברים.
|
אלוהים,
שמור נא על הלוחמים שבצפון ובדרום
|
|
|
יום אחד כשאר
הימים דחפתי
אצבע לאף
ולמרבית ההפתעה
והתדהמה
(לא היתה זו
נחמה)
מצאתי שארית
מוח.
אני עדיין לא
מאמין שזה קרה
לי!!!
ההוא |
|
