|
הי
אני עוד סתם חיילת
אבל אני כותבת, וכותבת, וכותבת....אני כותבת על כל
מה שרק אפשר לחשוב- אהבה, אכזבות ובעיקר על מה
שבלב... מקווה שתהנו!!!
אל תשכחי שורות אלה לעולם,
ואל תאמיני לכל אדם.
אל תחזירי את מי שנשאר מאחור,
ולעולם אל תיכנסי בגללו לחור שחור.
|
mi sentimiento no tuene nombre
|
אל תפחדי למות,
פשוט תני לזה לקרות.
כי הגורל כבר קבע מראש
עוד כמה זמן נותר לך לחיות.
|
אתמול היה טוב,
אתמול למדתי לאהוב
ולהיות נאהבת
כמו שאני תמיד חולמת.
|
נשארת תמיד כמו שהיא ולא מתבגרת,
אך כל פעם יותר ויותר נסדקת.
|
יושבת במשרד, לא עושה דבר,
יושבת במשרד, כשהלב שלך נשבר.
משתעממת, מנסה שלא להרדם
|
יש הרבה אנשים בעולם
שמשמשים בתור גלגלי הצלה.
כשיש איזושהי בעיה
קוראים להם ולאחר מכן-הילולה.
|
האסטרולוגיה אומרת שלא
אבל הלב שלי אומר שכן
ואמרו לי שגם שלו,
אך האם זה יתכן?
|
הלוואי שהמצב בארצנו יעבור
והכל יהיה לבן ולא שחור.
|
הזמן הולך ואוזל,
אך יש בי את הכח להמשיך להתפלל,
להתפלל שנהיה חברים,
אפילו לשבועות ספורים.
|
לכל התחלה יש סוף,
ולכל אדם יש חוף.
בכל כישלון יש גם הצלחה,
ולכל ספק יש הוכחה.
|
מזונותיה הם החלומות
ומשקאותיה הם השירים.
אך דפיקות ליבה הן הפגישות
ובלעדיהם לא תחייה אפילו 3 שנים.
|
ידעתי,
בכל סוף של סיפור
יש מישהו עם לב שבור.
|
יש אנשים,
לא משנה אם הם נשים, גברים, ילדים או זקנים
שלחייהם יש מטרה אחת ותפקיד-
למצוץ לך את הדם מהוריד...
|
במשך שנים רבות,
רציתי שלא יגיע הסוף
ושימשיכו לעד הרגשות-
לעולמי עולמים.
|
כשיש לך קצת זמן פנוי,
יכול לקרות כל דבר, אפילו לא צפוי.
|
ואולי,
בגלל שאני אוהבת אותו יותר מדי
אני מתחילה לדמיין דברים
שלא רק בי הם פוגעים.
|
אני לא מתיימרת להיות כמו ביאליק
ולא כמו יהודה עמיחי.
אפילו לא כמו רחל
אלא פשוט להעלות על הכתב את תחושותי.
|
אמצע נובמבר עכשיו,
עוד מעט שנה מתחלפת.
ואני מתחילה לחשוב
מה לעצמי לשנה החדשה אני מאחלת
|
אם חבר שלך
בוגד בך
עם בחורה,
|
לא יודעת איך,
לא יודעת למה,
הפכת את עצבונך
לשגרת חיים.
|
כשמשעמם לך בחיים
קח עט עם כמה דפים.
תתחיל לכתוב שיר קטן וחמוד
ותמלא עמוד ועוד עמוד.
|
מבטים מזמינים,
ושיחות קרובות,
הרבה אומרים,
אך האם חושפים את כל הסודות?
|
נולדתי הרבה לתת
ומעט לקבל.
אך האם אני מוערכת
|
על הספסל בקצה הבור,
הוא שוכב שם, קופא מקור
|
שוב, כמו תמיד
הוא נשאר רק ידיד.
אבל אחד ההבדלים העיקריים
הוא שהיינו פעם חברים.
|
אלוהים,
שמור נא על הלוחמים שבצפון ובדרום
|
|
|
ואז, פתאום,
בדיוק בשניה
שהרמתי
ת'תחתונים
והתכוננתי לצאת
החוצה ולחזור
לשיעור, ראיתי
אותו. ממש
מילימטר מתחת
לאף שלי.
מי היה מאמין?!
הסלוגן שלי,
שלי!!! רשום
בטוש אדום חזק,
במשתנות של
ביצפר!!!!
מבחינתי, זהו
שיא השיאים,
הגשמת כל חלומות
ילדותי!!
אנ'לא מאמין.
פשוט לא. |
|
