|
הילד איננו ילד עוד, גופו רפה. שוקע באוויר.
מוטל לו בצדו של הכביש,
העוברים ושבים הפסיקו לזרוק את מבטם מאחרית הימים
שלה ציפה כלכך.
אך הוא במבטו המעוך-כחול מנסה לקבץ דמעה אחרונה לכיס
הקטן, שאולי תתן לו עוד אוויר לנשימה.
הילד מנסה לכתוב אך גם זה נעלם כשם שהגיע,
(בכל מקרה- הילד איננו אוהב את המילים שנופלות לו אל
דף הנייר)
כולנו נעוצים בגן העדן שלי, מרמים את הגורל שידוע מראש
אך לפתע הם החלו לנגוס ללא הרף
|
הו ליבי, מאור האש נשאר גלמוד ועזוב
נותרנו שנינו מלאי כוויות השקרים, חתכי אמון שהופר חוצים את
החזה ודם שוטט מהול בתקווה נושק אל שפתותי
|
זעקת אחים גואלת את ייסורינו ובדמעותיי גוזר אני את הגורל.
בעוד אתה מניח את ליבי הכואב על מזבחי האלים שלך, אני בורח לי
הרחק מהמקום בו הורינו החלו מכסים מערומיהם.
|
יונתן - גוף רפה. נינוח. המתעלס עם האוויר.
לבסוף שנינו מפויסים בוהים בחלל ריק.
שניות אולי שעות. עברו. נמוגו.
|
|
|
הכי מבאס בלגור
לבד זה ההוצאות,
מס הכנסה, מע"מ,
חשמל, מים,
ארנונה, חניה,
דואר, דוא"ל,
קונדומים,
תספורות, עו"ד,
רו"ח, מנתח
פלסטי, יועץ
אירגוני, יועץ
פוליטי, יועץ
תקשורת, יועץ
יועצים, יועץ
לענייני יועצים,
יועצת פדגוגית,
יועצת אחיתופל,
יועצת מינית
ואישה לתרגל את
כל העצות, בעצם
הכי מבאס בלהיות
לבד זה הלבד
ולהתחשמל
באמבטיה.
מאיר רוזוביץ
מנסה אלמינציה
בישיבת ועד בית. |
|
