[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הילדה שאהבה את החורף

אל היוצרים המוערכים על ידי הילדה שאהבה את החורף
הילדה שאהבה את החורף
לומדת לאהוב את הקיץ.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
כיף להם, אני מהרהרת, הם חיים במין עולם קטן ומושלם משלהם.
מנותקים מהמציאות. הם לא רואים מה שאני רואה, לא צריכים
להתמודד עם זה. או שאולי כן? אולי הם אפילו רואים יותר טוב.

חזרנו מהפגישה של המשלחת לפולין, מותשות, אך עם עוד טיפה מצב
רוח טוב (דבר שדי קשה לתפוס עקב העובדה שעיקר הפגישות הללו הוא
שיחה על אנשים מתים וכאלה...).
"רוצה ללכת למרכז? בא לי פרי שייק..."
נו טוב, שאני אסרב לה? למרות שהייתי חייבת לשירותים והיה לי
מבחן למח

פעם אחת, בארץ נטולת מלחמות ופיגועים, ארץ שאין בה מחבלים
וקריסות של בניינים, ארץ נטולת דברים כואבים- חוץ מאהבה כמובן,
חיה לה ילדה אחת.
ילדה שאהבה את החורף.
רק את החורף.

הוא התרומם לרגע לעבר השולחן ולקח את השלט של המערכת, "אני
אשים לך את הדיסק שאת אוהבת, טוב? ותירדמי אתו". זה הרג אותי.
הוא. למה הוא חייב להיות כזה מקסים? הוא ידע בדיוק איזה שיר
אני שומעת שאני עצובה, בדיוק איזה שיר אני שומעת שאני מתלבשת
ליציאה, בדיוק איזה די

בקיצור- ואני באמת מקצרת, חזרתי הביתה, בכיתי קצת, הדלקתי
עשרים אלף נרות ושמתי כמה שירי מחאה בסגנון אלאניס מוריסט
במערכת. לפני שעמדתי ללכת למקרר ולזלול עד שאני אאבד את ההכרה,
קלטתי- זה עוד לא נגמר!


לרשימת יצירות השירה החדשות
אני רחוקה מהבית.
צמודה אלייך.
והכי הכי מרוחקת ממך.

בחיים לא ביליתי כל כך הרבה לילות
עם מישהו שבכלל לא מכיר אותי.

I'll escape this nightmare
Fall asleep to a better dream

So I'll come to you
It looks like a great solution
We'll pretend there's no tomorrow
I'll believe it.
You will know.

I'll do all the thinking
I'll make the choices
I'll decide what I can afford to loose
I'll destroy

כשאני בוכה,
לפעמים אני מרגישה כמו בסרט הוליוודי
שובר קופות,
ואני צריכה לספק את הסצינה קורעת הלב
שכולם ידברו עליה אחר כך.

בדידות
ואתה
מחפש
מישהו שיציל אותך
מישהו שיראה מעבר למסך
אותך
מעבר לדמות וירטואלית

אהבה
אני לא מבטיחה כלום
אני לא יכולה לתת הכל
אבל זמן- אתה מקבל.

אתה יודע ומחכה
שמתישהו
אני אשבר

גשם, מטפטף לי על החלון
וברקים ורעמים בסימפוניה מושלמת
נשמעים בחלל הריק
של עולמי
ואני תוהה,
אם יש לך שלולית ליד הבית
ואתה מקפץ סביבה עם המגפיים השחורות שלך

בוא נשים את הכל בצד
ונהפוך את הרגע הזה
למיוחד
ולא נאמר כלום.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
קשה להודות בזה, שהבעיה הזאת נמצאת אצלך ולא טמונה בשינויי
עונות או בכל גורם חיצוני אחר, כמו שהיית רוצה להאמין.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
כמו נוצה שבורה שלאט לאט נופלת אל הקרקע,
אני לאט לאט נופלת למיטה שלך. ללא יכולת,
או רצון,
להפרד.

שנינו מותשים משיגרה שלאט לאט שוחקת אותנו. קשה לעצור בצד
הדרך, וגם טרמפיסטים זה כבר דבר שלא בא בחשבון. אי אפשר להרשות
לעצמנו מותרות שכאלה

האמנתי. ככה זה שאתה חושב על מישהו. אתה כבר מחפש את זה, מחכה
לחשוב על זה. אתה רוצה להאמין.
אז ככה הייתי. כמו ילדה קטנה, כמו שאמרת.




אל הארכיון האישי (12 יצירות מאורכבות)
בלי להסס מכרתי
לשטן את נשמתי

המצאתי את עצמי
בתור רוצח
סדרתי

אנסתי בנות שלוש
ובנות שמונים
לסירוגין

שתיתי דם של
פודלים הזרקתי
אופטלגין

עכשיו אני גולש
לי בבמה החדשה

ומנסה בכוח
להחיות את
התחושה

המציאות היא
אשליה הרגש הוא
מקרי

ולא נשאר דבר
מלבד הדף
האחורי


פרק 23: דוגמאות
שליליות

המדריך השלם
לסלוגניסט הצעיר


תרומה לבמה





יוצר מס' 7853. בבמה מאז 19/11/01 10:01

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות להילדה שאהבה את החורף
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה