[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה











לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
אך היום הזמנים שהולכים כנגדינו
ובוגדים בעורפינו מבלי שנבחין
כה טובות נשכחות שהיו לפנינו,
אך עתיד מסוכן כתוקע סכין.

את קמה בבוקר, מגלה שהוא שם.
נזכרת בעבודה, גשם בחוץ.
מחליטה להבריז. מלטפת את פניו.
נותנת נשיקה. נכנסת לפוך...


לרשימת יצירות השירה החדשות
אכזבה
אותך אעטוף כמו אם מנחמת,
לצידך אהיה, חזקה מתקוממת.
את ליבי הצמא תשקה לרוויה,
מנסה להאחז שזו לא הזיה

סודותייך איתי הם, וקבורים בי גם כן.
כמצבה של קשיש, שלבו התרוקן.
שום דבר לא יצליח, להוציאם אל האור.
לא אתן שישובו לעולם האפור.

מסתירה את העצב, בהמון מסיכות.
וזורמת בקצב, מנסה לא לבכות.
כי אני חזקה, וחייבת ליהיות,
האחת ללא רגש. משוגעת כזאת

כבר מזה זמן רב, ואולי לתמיד.
היא חושבת עליו ברגעי העתיד.
היא דואגת לשווא, כששמעה אודותיו.
כי ראשו על פניה, כבר מזמן לא חשב.

אך עם כל השנים, והזמן שעבר,
געגוע זועק בדמי.
ורוצה להפנים, את הזמן שנשאר,
ושומרת מקום לאמי.

הלילה ממלא אותי שלווה סוערת.
אני לא לחוצה, וכבר לא ממהרת.
את הנפש שלי, אי אפשר להמריד,
בעוד לילה עצוב, או עוד סרט מחריד.

אם אני עדיין נוגעת בלבך,
גם בנקודה קטנה, זעירה וחשוכה,
תנסה לפחות קצת אותה להאיר.
כי נשארתי עודני משלמת מחיר.

עוד שנייה אחת, ואתה כבר תבין
את סיפור החיים. שאתה לי מכין.
את רגעי השלווה, את הקור של הים,
עוד שנייה שארגיש כאחת האדם.

היא תדע כשארוץ, בשדה הפתוח,
ותבין שכוחי הוא ממנה.
אחכה לה בחוץ, של ביתה הנינוח,
אתאכזב כשאראה שאיננה.

כשאשב מול הים, ואהיה לבדי.
והרוח תנשב, ותהיה בעדי.
אז אשכח מהכל, ואביט למולי.
כי אני שלי הים, והים הוא שלי.




עזוב אותך
מהפסקת אש,
כשאתה באמת צמא,
ספרייט.





גנרל טומי
פרנקס.


תרומה לבמה





יוצר מס' 80102. בבמה מאז 12/1/08 19:46

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לחיה לוי
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה