|
נולדה בשנת 1991, בבוקר צלול.
עד גיל 5 מצצה מוצץ, ושילמה על זה במשך שלוש שנים של
טבעות בשיניים.
בגיל 7 גילתה לראשונה את עולם המוזיקה, כשניגנה על
משולש בהופעת ביה"ס. כמובן שהיא פישלה, ושכחה לעשות
את ה"טינג" בזמן המתאים.
בגיל 10 וחצי חברותיה עשו לה משהו מאוד מגעיל, ולכן
היא נהייתה החברה הכי טובה של סבתא שלה, שכעבור שנה
וחצי מתה מסרטן שחלות.
בגיל 13 מיסדה את אהבה המוזיקלית והחלה לנגן על
גיטרה.
כיום, חייה סובבים בעיקר סביב מוזיקה, מתמטיקה
ותנועות נוער. את השניים האחרונים מיותר לציין שהיא
מתעבת.
ועכשיו: פרס למוצאים פאק בדפיוצר!
אני אוהבת את הגשם.
בעיקר מכמה סיבות.
קודם כל, כי אפשר ללכת על המדרכה, רטובים ושלווים, ואז באה
איזו מכונית ומשפריצה עליכם וככה משנה לכם את כל היום.
|
אם רק הייתה שונה. או בעצם, אם רק לא הייתה שונה.
אולי מחר אני אשתנה.
|
אני יודעת, זה נדוש.
אבל גם אני התחלתי להתעסק בסוגיית ה"מה נשמע?"
האם באמת אכפת לכם כשאתם שואלים "מה נשמע" מישהו?
|
פיסת רחמים ועידוד
מתחברות עם דמעה אחת, או שתיים
|
יצאתי לקטוף כוכבים, אתמול בלילה
אבל הכוכבים הסתתרו תחת שמיים שחורים
|
לפני כמה ימים, על כוס קפה, סיגריה ועיתון ישן, ישבתי וחשבתי
איך יראו החיים שלי בלעדיך.
|
כל הדברים שתמיד נלקחים כמובן מאליו, מקבלים פרופורציה חדשה.
זה כאילו מישהו לחץ משקפת, הצמיד אותה חזק-חזק לעיניים שלי, עד
שנהיה מסביב הכחול הזה, והכריח אותי להסתכל דרכן. לבחון הכול.
|
מכירים את זה? אתם בטוח מכירים את זה. יש את זה בכל מקום. מה
זה זה, אתם שואלים? אז ככה. זה, זה בעצם כמעט. תמיד, בכל מקום,
יש את זה. זאת אומרת, את הכמעט. בכל מקום יש מישהו שהוא כמעט
הכי אהוב;
|
|
זה לא האורך
זה הרוחב
סקס הפיל |
|