|
 אל תתנו לקוביות להנחות את חייכם.. תנחו בעצמכם את חייכם |
"תן לאחרים לקרוא עליך תיגר ולומר שאתה לא שם.
תן להם להשליח אותך הצדה בלי שישגיחו בך.
תן למלומדים להרצות עליך יום אחרי יום;
תן למדענים לבלבל ולמחוק את מה שאתה אומר.
תן לכל אלה לנסות למצוא אותך בעץ או ביונה;
אולם אתה ואני יודעים שאתה פשוט אהבה."
האם באמת יש גן עדן?
האם באמת יש גיהינום?
|
אבל בשבילי הוא היה סתם עוד אדם שנראה מאוכזב מקשר הנישואין
שלו, ואולי אפילו קצת מהילדים. הוא הלך. כל כך שמחתי שהשיחה
המעצבנת הזאת נגמרה.
|
מכיוון שכאשר אתחיל ללכת, ואתרחק,
אוכל עדין לראותך דרך השדה שליד ביתנו,
דרך הים אשר קרוב לארצנו,
דרך היערות ומתוך העצים בהם אסתתר,
דרך ימים ואגמים,
אוכל גם להתבונן במים הזכים אשר מתחתיי זורמים
|
אני רוצה לשנוא,
אני רוצה לאהוב,
אבל אני כבר לא יכול,
כי כבר שנאתי מלא אנשים,
ואהבתי כבר את כל מי שאני מכיר
|
ואז אותה הרוח נושבת בחוזקה על הדף
ומעיפה אותו למרחקים
|
אני רוצה כבר להגיע לגיל,
שבו אני כבר לא אצטרך לשקר,
אני לא אצטרך הסתתר,
וכולם כבר ידעו, ידעו הכל.
|
אני שומע אותך,
ממלמל קטע מסיפור שאתה אוהב,
ממלמל קטע משיר שלא מזמן הכרת ועוד לא שכחת את מילותיו
|
אבל אני, בעצם מי אני?!
אני סתם עוד ילד מתבגר,
שעדיין לא בטוח בקשר לאהבה,
ועדיין אין לו שאיפות
|
ומה אם אנחנו אנשים מתים,
פשוט לא זוכרים את החיים הקודמים.
|
|
|
במה חדשה. כי
שאר האתרים
מסריחים. |
|
